מדענים מאוניברסיטת סאסקס ניטרו את רמות החמצן בדם בהיפוקמפוס וסיפקו הוכחה ניסיונית לכך שהאזור, המכונה בדרך כלל 'מרכז הזיכרון של המוח', חשוף לפגיעה והתנוונות, ומביא למחלת האלצהיימר.
כדי להבין מדוע אזור זה רגיש כל כך, חוקרים מאוניברסיטת סאסקס, בראשות ד"ר קתרין הול מבית הספר לפסיכולוגיה ומדעי המוח של סאסקס, חקרו את פעילות המוח ואת זרימת הדם בהיפוקמפוס של עכברים. החוקרים השתמשו בסימולציות כדי לחזות שכמות החמצן המסופקת לנוירונים בהיפוקמפוס הרחוקה ביותר מכלי הדם מספיקה רק כדי שהתאים ימשיכו לעבוד כרגיל.
ד"ר קתרין הול, מרצה בכירה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סאסקס אומרת: "ממצאים אלה הם שלב חשוב בחיפוש אחר אמצעי מניעה וטיפול באלצהיימר, מכיוון שהם מציעים כי הגדלת זרימת הדם בהיפוקמפוס עשויה להיות יעילה באמת למניעת התרחשות נזק עתידי.
"בנוסף, אם זה נכון שהגברת זרימת הדם בהיפוקמפוס חשובה בהגנה על המוח מפני מחלות כמו אלצהיימר, אז היא תשליך משקל נוסף מאחורי החשיבות של פעילות גופנית סדירה ודיאטה דלת כולסטרול לבריאות המוח לטווח הארוך.
"אנחנו חושבים שההיפוקמפוס קיים בקו פרשת מים. זה בסדר בדרך כלל בסדר, אבל כשמשהו אחר קורה להפחתת זרימת הדם במוח, רמות החמצן בהיפוקמפוס יורדות לרמות שמפסיקות את תפקוד הנוירונים. אנחנו חושבים שזו כנראה הסיבה שבגללה מחלת אלצהיימר נגרמת"
"אותם גורמים שמסכנים אותך להתקף לב גורמים לך סיכוי גבוה יותר לפתח דמנציה. הסיבה לכך היא שהמוח שלנו זקוק לזרימת דם מספקת בכדי לספק אנרגיה – בצורה של חמצן וגלוקוז – כך שתאי מוח יכולים לעבוד כמו שצריך. ומכיוון שזרימת הדם יכולה לנקות מוצרי פסולת כמו חלבוני בטא עמילואיד המצטברים במחלת אלצהיימר.
"כעת אנו רוצים לגלות האם זרימת הדם הנמוכה ורמות החמצן בהיפוקמפוס הם הגורמים לכך שבטא עמילואיד מתחיל להצטבר במחלת אלצהיימר. להבין מה גורם לנזק מוקדם, אם נצליח זה יהיה חשוב מאוד כדי לעזור לנו ללמוד כיצד לטפל או למנוע מחלות"
ד"ר קירה שו, חוקרת פסיכולוגיה באוניברסיטת סאסקס שביצעה את הניסויים העיקריים, דיווחה: "מצאנו כי זרימת הדם ורמות החמצן בהיפוקמפוס היו נמוכות מאלו בקליפת המוח. כמו כן, כאשר נוירונים פעילים, יש עלייה גדולה בזרימת הדם ורמות החמצן בקליפת הראייה. זה מספק אנרגיה לנוירונים רעבים. אבל בהיפוקמפוס התגובות האלה היו קטנות בהרבה. "
המדענים גילו גם כי כלי הדם בהיפוקמפוס מכילים פחות תמלילי mRNA (קודים לייצור חלבונים) לחלבונים המעצבים התרחבות כלי הדם. בנוסף, התאים המרחיבים כלי דם קטנים, הנקראים פריציטים, היו בעלי צורה שונה בהיפוקמפוס מאשר בקליפת המוח החזותית.
ד"ר שו סיכם: "אנו חושבים שכלי הדם בהיפוקמפוס פחות מסוגלים להתרחב מאשר בקליפת המוח החזותית."
