כיפת ברזל

כיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית אקטיבית ניידת ליירוט רקטות קצרות-טווח, פצצות מרגמה וכלי טיס בלתי מאוישים שפותחה ומיוצרת בישראל, בעזרת סיוע כלכלי של ארצות הברית. המערכת פותחה ומיוצרת על ידי חברת "רפאל – מערכות לחימה מתקדמות". חברת "אלתא" מייצרת את המכ"ם, וחברת "mPrest" פיתחה את מערכת השליטה והבקרה.

חברת "רפאל" הציגה את המערכת כפתרון יעיל נגד רקטות קצרות טווח ופגזי 155 מ"מ, הפועל ביום ובלילה, בכל תנאי מזג אוויר, ומסוגלת להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית, וכן כמערכת נ"מ המסוגלת ליירט מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים הטסים עד גובה של 10 ק"מ. סוללה אחת אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר. ב-2017 נוספה למערכת גם היכולת ליירט פצצות מרגמה. בנובמבר 2017 הוכרזה מערכת "כיפת ברזל" הימית C-Dome "כשירה לשימוש מבצעי" והיא תותקן בספינות סער 6 של חיל הים הישראלי.

המערכת הפכה למבצעית בסוף מרץ 2011, במסגרת גדוד 947 של מערך ההגנה האווירית, והיא אחת מארבע מערכות המהוות את מערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. המערכת מהווה מרכיב חשוב בהתמודדות של ישראל מול התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה, כחלק מהלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עופרת יצוקה, ובפרט במבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן. משנת 2014 יש בישראל 10 סוללות מבצעיות.

מערכת "כיפת ברזל" זכתה להצלחה מבצעית חסרת תקדים ונהפכה למטונימיה לגאונות הטכנולוגית של ישראל. מפתחי המערכת זכו בפרס ביטחון ישראל. בשל הצלחתה הרבה, ויעילותה הגבוהה, נעשה בציבור ובפוליטיקה שימוש בביטוי "כיפת ברזל" שימוש מושאל לתייג טכנולוגיה או פטנט כפתרון קסם לאיום מסוים, למשל המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות כונתה "כיפת ברזל נגד מנהרות הטרור".

מקור: ויקיפדיה