תפריט
ג'יימס מדיסון הבן (באנגלית: James Madison, Jr.; 16 במרץ 1751 – 28 ביוני 1836) היה פוליטיקאי אמריקאי מהאבות המייסדים של ארצות הברית. כיהן כנשיאה הרביעי של ארצות הברית בשנים 1809–1817. נחשב לאביה של חוקת ארצות הברית, בשל תפקידו בניסוחם ובקידומם של החוקה ושל מגילת הזכויות של ארצות הברית.
מדיסון היה חבר בבית הנבחרים של וירג'יניה וחבר בקונגרס הקונטיננטלי לפני כינוס ועידת החוקה. לאחר הוועידה, הפך למנהיג התנועה לאישור החוקה, במדינתו וירג'יניה ובכל ארצות הברית. יחד עם אלכסנדר המילטון וג'ון ג'יי כתב את כתבי הפדרליסט, שנחשבו לחיבור החשוב ביותר שהגן על החוקה. עמדותיו הפוליטיות השתנו במהלך חייו. במהלך ניסוח החוקה, תמך בממשל מרכזי חזק, אולם לאחר מכן תמך בממשלות מקומיות חזקות, ומאוחר יותר בחייו נקט גישת ביניים.
ב-1789, הנהיג מדיסון את בית הנבחרים וניסח חוקים רבים. הוא זה שניסח את עשרת התיקונים הראשונים לחוקה, ולכן נודע כאביה של מגילת הזכויות. עבד מקרוב עם הנשיא ג'ורג' וושינגטון למען ארגון הממשל הפדרלי החדש. לאחר סכסוך עם המילטון והמפלגה הפדרליסטית ב-1791, הקים יחד עם תומאס ג'פרסון את המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית. בתגובה לחוקי הזרים וההסתה, ניסחו מדיסון וג'פרסון את החלטות וירג'יניה וקנטקי, שבהן נטען שלמדינות יש יכולת לבטל חוקים בלתי חוקתיים.
בתור מזכיר המדינה של ארצות הברית במהלך כהונתו של ג'פרסון כנשיא (1801–1809), פיקח על רכישת לואיזיאנה, שהכפילה את שטחה של המדינה. לאחר מכן ירש את ג'פרסון כנשיא ב-1809 ונבחר שוב ב-1813, כשתקופתו נודעה כתקופה של שגשוג. אחרי משא ומתן כושל עם הממלכה המאוחדת, ניהל את מלחמת 1812. המלחמה הייתה אסון מנהלי, כיוון שלארצות הברית לא היו צבא חזק ומערכת פיננסית. כתוצאה מכך, תמך בהקמת בנק לאומי שני לארצות הברית ובממשל מרכזי וצבא חזקים, עמדות שהתנגד להן בעבר. מדיסון נחשב בעיני ההיסטוריונים לנשיא טוב.
