פרשה בגובה העיניים
התוכי ששתק בבית הכנסת
המתפללים מחו ביהודי שביקש להכניס ביום ראש השנה תוכי לבית הכנסת. אבל רב בית הכנסת הסכים להתערבות מוזרה. איך זה נגמר?
תפריט
המתפללים מחו ביהודי שביקש להכניס ביום ראש השנה תוכי לבית הכנסת. אבל רב בית הכנסת הסכים להתערבות מוזרה. איך זה נגמר?
שני ילדים קטנים נגזלים מחיק אמם לכנסייה. לאחר זמן מה היא שומעת דרישת שלום מצמררת מהם: הם עלו על קידוש השם • כולנו יכולים לנסות להיות "ויידום אהרן"
קרבנות מקריבים מבהמות וחיות כשרות, אבל אין קרבן מדגים. כל מה שאנחנו צריכים לזכור בפעם הבאה שמחטיפים לנו סנפיר בפנים...
איך אפשר לצוות על הלב לא לחמוד? קיימת גם אופציה שכלית להימנע מחמדנות. למי שקשה לחשוב - יש קיצור דרך רגשי...
למה היהודי הגרוע ביותר, טוב מן הגוי הטוב ביותר? אם נדע לאמץ את הפטנט נזכה לכל הברכות שמעניקה התורה בפרשתנו
כיצד הופכות 'שמירה' ו'עשייה' לסוד החכמה היהודית המפורסמת? ואיך נכנסים שני גויים מההיסטוריה הבבלית והיוונית לסיפור?
רגע לפני הכניסה לארץ ישראל מספר משה רבנו לישראל על כך שכל צורכיהם סופקו במדבר ארבעים שנה. למה הם צריכים לדעת את זה? ואיך זה קשור לגלות
איך נדע להקביל בין החיים שלנו לבין המסעות הרוחניים שאנחנו צריכים לעבור? תקשיבו לאיכר שעגלתו התהפכה
יהושע מתמנה למנהיג על ישראל בגלל האחריות שלו והדאגה לכולם. ואז הקדוש ברוך הוא מסביר למשה למי באמת צריך לדאוג ואיך עושים את זה
אם בני ישראל מתלוננים ש'אין לחם', איך הם מזכירים באותה נשימה 'הלחם מקולקל'? פרופורציות לחיים שיש בהם שפע, אבל אין שלמות
קרח הגיע עם 'בלוף' אחד גדול. שקר ענק! איך האמינו לו כולם? התשובה היא שכוחה של ליצנות שהיא מחלחלת עמוק פנימה גם כשאין לה אחיזה במציאות. זו סכנתה הרבה
מה קורה כשאנחנו בטוחים שאם נעשה משהו אסור על פי התורה, נצליח להרוויח משהו רוחני גדול. יש סיכוי שזה מותר?!
כמה פעמים צריכים לחזור ולהסביר לנו שכל הנסיעות והחניות הן על פי השם? (רמז: לפי מספר הפעמים שאנחנו שוכחים זאת...)
כשבעים פסוקים מקדישה התורה כדי לבקש מכל אחד מאיתנו בקשה אחת: תפסיק להסתכל על אחרים. תהיה עצמך!
למה הספירה נקראת על שם קרבן העומר, למה בכלל סופרים, ואולי נסתפק בשבוע חגיגות מרכזי בדרך לקבלת התורה?!
שני ילדים קטנים נגזלים מחיק אמם לכנסייה. לאחר זמן מה היא שומעת דרישת שלום מצמררת מהם: הם עלו על קידוש השם • כולנו יכולים לנסות להיות "ויידום אהרן"
המצרים שהפסידו במשפט אצל אלכסנדר מוקדון ברחו בלי נעליים, אבל חוץ משדות - הם הותירו לנו מסר חשוב מאוד
המתפללים מחו ביהודי שביקש להכניס ביום ראש השנה תוכי לבית הכנסת. אבל רב בית הכנסת הסכים להתערבות מוזרה. איך זה נגמר?
שני ילדים קטנים נגזלים מחיק אמם לכנסייה. לאחר זמן מה היא שומעת דרישת שלום מצמררת מהם: הם עלו על קידוש השם • כולנו יכולים לנסות להיות "ויידום אהרן"
קרבנות מקריבים מבהמות וחיות כשרות, אבל אין קרבן מדגים. כל מה שאנחנו צריכים לזכור בפעם הבאה שמחטיפים לנו סנפיר בפנים...
איך אפשר לצוות על הלב לא לחמוד? קיימת גם אופציה שכלית להימנע מחמדנות. למי שקשה לחשוב - יש קיצור דרך רגשי...
למה היהודי הגרוע ביותר, טוב מן הגוי הטוב ביותר? אם נדע לאמץ את הפטנט נזכה לכל הברכות שמעניקה התורה בפרשתנו
כיצד הופכות 'שמירה' ו'עשייה' לסוד החכמה היהודית המפורסמת? ואיך נכנסים שני גויים מההיסטוריה הבבלית והיוונית לסיפור?
רגע לפני הכניסה לארץ ישראל מספר משה רבנו לישראל על כך שכל צורכיהם סופקו במדבר ארבעים שנה. למה הם צריכים לדעת את זה? ואיך זה קשור לגלות
איך נדע להקביל בין החיים שלנו לבין המסעות הרוחניים שאנחנו צריכים לעבור? תקשיבו לאיכר שעגלתו התהפכה
יהושע מתמנה למנהיג על ישראל בגלל האחריות שלו והדאגה לכולם. ואז הקדוש ברוך הוא מסביר למשה למי באמת צריך לדאוג ואיך עושים את זה
אם בני ישראל מתלוננים ש'אין לחם', איך הם מזכירים באותה נשימה 'הלחם מקולקל'? פרופורציות לחיים שיש בהם שפע, אבל אין שלמות
קרח הגיע עם 'בלוף' אחד גדול. שקר ענק! איך האמינו לו כולם? התשובה היא שכוחה של ליצנות שהיא מחלחלת עמוק פנימה גם כשאין לה אחיזה במציאות. זו סכנתה הרבה
מה קורה כשאנחנו בטוחים שאם נעשה משהו אסור על פי התורה, נצליח להרוויח משהו רוחני גדול. יש סיכוי שזה מותר?!
כמה פעמים צריכים לחזור ולהסביר לנו שכל הנסיעות והחניות הן על פי השם? (רמז: לפי מספר הפעמים שאנחנו שוכחים זאת...)
כשבעים פסוקים מקדישה התורה כדי לבקש מכל אחד מאיתנו בקשה אחת: תפסיק להסתכל על אחרים. תהיה עצמך!
למה הספירה נקראת על שם קרבן העומר, למה בכלל סופרים, ואולי נסתפק בשבוע חגיגות מרכזי בדרך לקבלת התורה?!
שני ילדים קטנים נגזלים מחיק אמם לכנסייה. לאחר זמן מה היא שומעת דרישת שלום מצמררת מהם: הם עלו על קידוש השם • כולנו יכולים לנסות להיות "ויידום אהרן"
המצרים שהפסידו במשפט אצל אלכסנדר מוקדון ברחו בלי נעליים, אבל חוץ משדות - הם הותירו לנו מסר חשוב מאוד
