תוצאות הניסוי בתרופת ריספרידון לסכיזופרניה
הנתונים מראים כי התרופה מפחיתה את הסיכון להתקף ומגבירה את הסיכון ליציבות קלינית לעומת פלצבו בקרב מטופלים עם סכיזופרניה
סכיזופרניה היא הפרעה נפשית קשה, שבה ישנה פגיעה ביכולת להבין ולפרש את המציאות. היא באה לידי ביטוי – בדרך כלל – בהזיות, במחשבות שווא וכן בהפרעות בהתנהגות ובדרך החשיבה.
אנשים רבים סוברים בטעות שסכיזופרניה היא פיצול אישיות, ולכן חשוב להדגיש: סכיזופרניה אינה פיצול אישיות.
הגורם למחלה לא ברור, וככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. במחקרים שונים נמצאו אצל חולי סכיזופרניה שיבושים שונים בתפקוד ובמבנה של המוח.
מקובל לחלק את תסמיני המחלה לשני סוגים עיקריים: תסמינים "חיוביים" ותסמינים "שליליים".
התסמינים החיובים כוללים הזיות – למשל שמיעת קולות; מחשבות שווא – למשל, המטופל משוכנע שרודפים אחריו; התנהגות בלתי מאורגנת.
התסמינים השליליים כוללים הזנחה עצמית; חוסר עניין במה שקורה בסביבה הקרובה והרחוקה; קהות רגשית; הימנעות מקשרים חברתיים וחוסר מוטיבציה.
נוסף על כך מתבטאת סכיזופרניה בתסמינים קוגניטיביים (הפרעות בחשיבה), כגון: הפרעות זיכרון, קושי ביכולת להבין מידע וקשיים בריכוז.
שיעור השכיחות של המחלה הזאת באוכלוסייה הכללית עומד כל כ־1%, כלומר אחד מכל 100 בני אדם.
סכיזופרניה היא מחלה כרונית הנמשכת כל החיים. יש בה תקופות שקטות יותר, שבהן דרוש מעקב רפואי וטיפול תרופתי בלבד, אולם לעיתים מופיעות התלקחויות של המחלה (שנקראות התלקחויות פסיכוטיות). אז בדרך כלל נדרשים התערבות אינטנסיבית יותר ואף אשפוז כדי לאפשר את הטיפול הרפואי האינטנסיבי הנדרש וכן כדי לשמור על בטיחותו של המטופל ועל סביבתו.
סכיזופרניה מאבחן בדרך כלל רופא פסיכיאטר. האבחנה נעשית באמצעות שיחה עם המטופל ועם בני משפחתו וכן באמצעות בדיקה גופנית ובדיקות דם. כמו כל הפרעה פסיכיאטרית אחרת, האבחנה נעשית על סמך קריטריונים המופעים בספר המחלות הפסיכיאטריות – ה־DSM.
סכיזופרניה היא מחלה כרונית שמחייבת טיפול ומעקב במשך כל החיים. כדי לאפשר טיפול מיטבי יש צורך בשיתוף פעולה בין כמה גורמים מטפלים: רופא פסיכיאטר, רופא משפחה, עובד סוציאלי, אחיות ולעיתים גם פסיכולוג.
החלק המרכזי של הטיפול הוא מתן תרופות אנטי פסיכוטיות. הן משפיעות על פעילות המוח – בעיקר על הפרשת הדופמין והסרוטונין במוח. הן ניתנות בדרך כלל בכדורים, אולם אפשר לתת אותן גם בזריקות. כאשר מתחילים בטיפול, צפויה ההטבה במצב רק לאחר כמה שבועות. לעיתים יש צורך להוסיף לטיפול גם תרופות נוגדות חרדה ונוגדות דיכאון.
נוסף על התרופות חשוב מאוד לשלב בטיפול גם התייחסות פסיכו־סוציאלית. לצורך כך יש להיעזר בעובד סוציאלי, באחות או בפסיכולוג. בדרך כלל ניתן לקבל את השירותים האלה בתחנות לבריאות הנפש. באמצעות התחנות לבריאות הנפש גם ניתן ליצור קשר עם גופים שונים המסייעים לאנשים פגועי נפש להשתלב בחברה כמו עמותת אנוש וכן גופים שונים של משרד הרווחה.
סכיזופרניה היא מצב כרוני הנמשך כל החיים. יש בה תקופות שקטות שבהן נדרשים טיפול ומעקב רפואי וכן תקופות של התלקחות סוערת, שבהן יש בדרך כלל צורך בטיפול במסגרת אשפוז.
אי־מתן טיפול במחלה עלול לגרום לסיבוכים קשים – דיכאון, התנהגות הרסנית, אובדנות, אלכוהוליזם, התמכרות לסמים קשים, חיים ברחוב, קשיים משפחתיים – וכן לבעיות בריאות קשות.
אנשים החולים בסכיזופרניה בדרך כלל אינם מודעים להופעת התסמינים. לכן מי שפונים לגורמי הרפואה הם לרוב בני משפחה או חברים קרובים. אם אתם חוששים שלאדם קרוב יש תסמינים של סכיזופרניה, אל תהססו. שוחחו עימו על כך ונסו לעודד אותו לפנות לבדיקה רפואית. אם הוא עלול להיות מסוכן לעצמו או לסביבתו, פנו ביוזמתכם לגורם מתאים לקבלת עזרה (רופא משפחה, פסיכיאטר ובמקרה הצורך גם מגן דוד אדום במספר 101).
מקור: כללית
הנתונים מראים כי התרופה מפחיתה את הסיכון להתקף ומגבירה את הסיכון ליציבות קלינית לעומת פלצבו בקרב מטופלים עם סכיזופרניה
מחקר באוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב קבע כי לאחר מחקר בקרב 15,770 חולים עלה כי חולים בדמנציה וחולים בסכיזופרניה בסיכון פי 3 לחלות בקורונה
מחקר יפני מקיף ויסודי מגלה דרכי התמודדויות חדשות מפני סכיזופרניה • "אין פריצת דרך - אך בהחלט יש כיוון"
הנתונים מראים כי התרופה מפחיתה את הסיכון להתקף ומגבירה את הסיכון ליציבות קלינית לעומת פלצבו בקרב מטופלים עם סכיזופרניה
מחקר באוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב קבע כי לאחר מחקר בקרב 15,770 חולים עלה כי חולים בדמנציה וחולים בסכיזופרניה בסיכון פי 3 לחלות בקורונה
מחקר יפני מקיף ויסודי מגלה דרכי התמודדויות חדשות מפני סכיזופרניה • "אין פריצת דרך - אך בהחלט יש כיוון"