ישיבת סלוצק – קלצק

ישיבת עץ חיים – סלוצק נוסדה בעיר סלוצק בשנת תרנ"ז (1897) על ידי הרב איסר זלמן מלצר, עברה לעיר קלצק בשנת תרפ"א (1921) עד שחדלה להתקיים בעת מלחמת העולם השנייה.

בשנת תרנ"ז נעתר הסבא מסלבודקה רבי נתן צבי פינקל להפצרותיו של רב העיר סלוצק רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז), ושלח לסלוצק חבורה של 14 מבחירי תלמידיו בישיבת סלובודקה, על מנת לפתוח את ישיבת סלוצק. יחד עמם שלח את רבי איסר זלמן מלצר שבאותה עת כיהן כאחד מראשי ישיבת סלבודקה. תוך זמן קצר רכשה הישיבה שם ומעמד כאחת מישיבות העילית של ליטא.

רבים מתלמידי הישיבה התפרסמו אחרי שנים ובהם גדולי הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה הרב אלעזר מנחם שך והרב משה פיינשטיין. לאחר נשואי בתו של הרב מלצר עם רבי אהרן קוטלר התמנה גם הוא לכהן כר"מ הישיבה, והרב שך התמנה ללמד קבוצות תלמידים בישיבה. הניהול הרוחני של הישיבה הופקד בתחילה על ידי הרב שבתי שעפטיל קרמר חתנו של שרגא פייבל פרנק וגיסו של ראש הישיבה הרב מלצר, ואחר כך כיהן בתפקיד זה הרב אשר סנדומירסקי.

עקב רדיפות השלטון הקומוניסטי, הוצרכה הישיבה לגלות בשנת 1921 מתחומי רוסיה לתחומי פולין, וכך עקרה הישיבה בראשות הרב קוטלר לעיר קלצק הסמוכה לגבול הרוסי. הרב מלצר נשאר עוד כשנתיים בסלוצק עד שעקר גם הוא לקלצק. בשנת 1925 עלה הרב מלצר לארץ ישראל ומאז הוכר הרב קוטלר כראש ישיבת קלצק. במשך כמה שנים כיהן הרב שך כר"מ הישיבה והניהול הרוחני של הישיבה הופקד במשך כמה שנים בידיו של הרב יחזקאל לוינשטיין.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה היה מנין תלמידי קלצק כ-260 תלמידים. עד ר"ח חשוון ת"ש 1940 נשארה הישיבה בקלצק שהייתה תחת השלטון הרוסי, בר"ח חשוון עברה יחד עם אלפי בני ישיבות לעיר וילנה שעמדה תחת שלטון ליטאי. כאשר סופחה וילנה לברית המועצות פוזרה הישיבה ל-3 סניפים, סאלוק שעל יד לטביה, דושאט ודוקשט. רבי אהרן קוטלר התגורר בסאלוק והיה מבקר תכופות בשני המקומות האחרים עד לחודש שבט תש"א 1941. אז נסגרה הישיבה.

מקור: ויקיפדיה