ג'יימס פולק

ג'יימס נוקס פולק (באנגלית: James Knox Polk‏; 2 בנובמבר 1795 – 15 ביוני 1849) היה נשיאה ה-11 (1845 – 1849) של ארצות הברית.

פולק נולד במחוז מקלנבורג בקרוליינה הצפונית ועבר לטנסי כדי ללמוד משפטים. לאחר שהצליח בעריכת דין, נבחר למועצה המחוקקת של טנסי ולאחר מכן לבית הנבחרים ב-1825. כדמוקרט שהיה מקורב לאנדרו ג'קסון, שירת פולק כיושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית בין 1835 ל-1839, והוא הנשיא היחיד שכיהן כיושב ראש הבית. לאחר מכן עזב את הקונגרס כדי לשרת כמושל טנסי בין 1839 ל-1841. לאחר שהפסיד בבחירות לתפקיד המושל ב-1840 ושוב ב-1842, הפך פולק למועמד סוס שחור לנשיאות בבחירות של שנת 1844. למרות שנכנס לוועידה בתקווה שימונה לתפקיד סגן הנשיא, הוא נבחר כמועמד פשרה בין הפלגים השונים במפלגה. בבחירות הכלליות, הוא ניצח את הנרי קליי מהמפלגה הוויגית היריבה, בעיקר בגלל הבטחתו לספח את רפובליקת טקסס. כשהוא נאמן להבטחתו לשרת רק כהונה אחת כנשיא, עזב פולק את התפקיד במרץ 1849 וחזר לטנסי. הוא מת מכולרה כעבור שלושה חודשים.

פולק נחשב לנשיא החזק האחרון לפני מלחמת האזרחים האמריקנית, כשבמהלך ארבע שנותיו בתפקיד הגשים כל מטרה פנימית וחיצונית שהבטיח במהלך מערכת הבחירות שלו. כשמקסיקו התנגדה לסיפוחה של טקסס, פתח פולק במלחמת ארצות הברית–מקסיקו וניצח, תוך כדי שהוא מרחיב את שטחי המדינה ולוקח ממקסיקו כמעט את כל דרום-מערב ארצות הברית. הוא הפחית את מכסי המגן ופייס את האזורים המתועשים פחות בדרום שנדרשו לייבא מוצרים. הוא איים במלחמה על בריטניה בנוגע לאורגון, אולם הגיע איתם להסכם למכירת השטח. הוא בנה מערכת אוצר עצמאית ששרדה עד 1913, פתח את האקדמיה הימית של ארצות הברית ואת הסמית'סוניאן, הניח את אבן הפינה לאנדרטת וושינגטון, והפיק את הבול הראשון של ארצות הברית.

היסטוריונים דירגו את פולק כאחד הנשיאים הגדולים בתולדות ארצות הברית, בשל יכולתו לקדם, להשיג תמיכה ולמלא את כל הבטחותיו. לעומת זאת, הוא זכה לביקורת בשל המלחמה נגד מקסיקו, שהסלימה את הסכסוכים האזוריים. פולק נקרא "הנשיא החשוב האלמוני ביותר".

מקור: ויקיפדיה