שרב

שָׁרָב הוא תופעה אקלימית של גלי חום, אשר מופיעים בארץ ישראל ובארצות דרום הים התיכון בעיקר בתקופות המעבר, בין חורף לאביב ובין הקיץ לסתיו.

בעברית המדוברת קרויה תופעה זו גם בשם חמסין, אף שלגלי החום בארץ ישראל אין קשר עם החמסין, המתרחש בעיקר במצרים, אלא הם תופעה שסימניה חום ויובש, בלי רוח כמעט.

בישראל, מגדירים יום שרבי כיום שבו הלחות היחסית הממוצעת פחותה מ־50% בחוף ו-45 בהר. שרב נחשב כבד אם הלחות יחסית בהר נמוכה מ-20% ובחוף מ-30%. בימי שרב עשויה הטמפרטורה לעלות תוך כמה שעות בשיעור של 10 מעלות צלזיוס ויותר.

ישנם שני סוגים של שרב, הנבדלים זה מזה באופן היווצרותם ובאורכם: "שרב הסעה" ו"שרב דינמי": בעונות המעבר, הסוג הנפוץ הוא "שרב הסעה". שרב זה נגרם מזרימת אוויר, שמקורו באזורים חמים ומדבריים. אוויר זה זורם לכיוון דרום הים התיכון, כתוצאה מזרימת אוויר של שקע שרבי או של אפיק ים סוף. אורכו של שרב ההסעה קצר יחסית. בישראל מורגש החום לרוב בפנים הארץ, ובעקבותיו נוצר בחוף מזג אוויר הביל. השרב השני נוצר מרמה ברומטרית: אוויר חם שוקע ומחמם את האדמה. שרב זה נפוץ בקיץ ונמשך זמן ארוך מאד. שרב זה מכונה "שרב דינמי".

גלי השרב מביאים לעלייה קיצונית בטמפרטורה והיא גבוהה הרבה יותר מהמקובל בממוצעים רב־שנתיים. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה בישראל מאז החלו לתעד את אקלים ארץ ישראל היא 54 מעלות צלזיוס, שנמדדו בטירת צבי שבעמק בית שאן ביוני 1942. באותו יום נמדדו בירושלים 42 מעלות, בעמק יזרעאל 50 מעלות ובים המלח 51 מעלות. באזור החוף נרשמו הטמפ' הגבוהות ביותר במאי 1916 (46.5 בתל אביב), במאי 1970 (46 מעלות בפלמחים). בירושלים נמדדו 44.4 מעלות באוגוסט 1881.

שרב קיצוני נוסף התרחש בישראל ב-20 באוגוסט 2010 בה נמדדה טמפ' של 40.6 מעלות בהר כנען שליד צפת, וטמפ' של 45.5 בכפר בלום.

גל של שרב קיצוני פקד את ישראל ב-18 במאי 2015 בה נמדדו הטמפ' של 48 מעלות בים המלח, וטמפ' של 49 מעלות בעוטף עזה וטמפ' של 51 בבקעת הירדן, בנוסף מספר שריפות פרצו באזורים בארץ ישראל.

בין ה-15 ל-23 במאי 2020 פקד את ישראל גל חום קיצוני, שבהם נרשמו ברוב האזורים למעלה מ-40 מעלות, בטבריה נמדדו כ-46 מעלות, בתל אביב נמדדו כ-42-43 מעלות ב-19 במאי שזה היה שיאו של השרב, במהלך השרב פרצו מספר שריפות באזור השומרון ובאריאל.

מקור: ויקיפדיה