"השפל באמת"
החתימה המוזרה של רבי מנדל מוויטעפסק
אוגלס הג גילה מדוע הפסוק "נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן" הוא בין שלושת הפסוקים היחידים בתורה שמתחילים ומסתיימים באות נו"ן
תפריט
רבי מנחם מנדל מוויטעפסק, מתלמידי המגיד ממזריטש ומרבותיו של האדמו"ר הזקן מחב"ד, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוק הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם האדמו"ר הזקן.
רבי מנחם מנדל היה למעשה לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר הבעל שם טוב והמגיד. מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.
האדמו"ר הזקן נשא לאישה את הרבנית סטערנא בת ר' יהודה לייב סגל מויטבסק בשנת ה'תק"ך (1760) וגר בעיר לאחר נישואיו כמה שנים. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה.
מסופר כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא האדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר האדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש.
מקור: חב"דפדיה
