ממשלת הכישלון
סיכומים של הכנסת היוצאת: כישלון בחקיקה הממשלתית
שיעורי ההצלחה של הממשלה היוצאת נמוכים בחצי, בהשוואה לממשלה הקודמת | 43% בלבד מכלל החוקים השלימו את הליכי החקיקה
תפריט
ועדת השרים לענייני חקיקה (או, בשמה המלא, ועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק) היא ועדה בממשלת ישראל, בראשות שר המשפטים, המוסמכת לדון בעניינים שונים הקשורים במשפט ובאכיפת החוק. עיקר תפקידה של ועדת השרים הוא גיבוש עמדת הממשלה בנוגע להצעות חוק.
הצעות החוק הממשלתיות מובאות לאישורה של ועדת השרים לאחר שנוסחן גובש בידי הדרגים המקצועיים של משרדי הממשלה. חריג לכך הוא חוק ההסדרים: הממשלה נוהגת בדרך כלל להסמיך את שר האוצר לנסח את הצעת חוק ההסדרים על סמך קווים מנחים עליהם החליטה.
הצעות החוק הפרטיות מובאות למתן עמדתה של הוועדה על פי בקשתם של חברי הכנסת שיזמו אותן, בסמוך למועד הבאתן לדיון מוקדם במליאת הכנסת. כדי שוועדת השרים תספיק לגבש את עמדתה בנוגע אליהן, קובע תקנון הכנסת כי הדיון המוקדם יתקיים לכל הפחות 45 ימים לאחר הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת, אלא אם כן הסכימה הממשלה להקדים את הדיון, או שוועדת הכנסת קבעה אחרת. ועדת השרים יכולה להחליט לתמוך בהצעת חוק פרטית, להתנגד לה, או לתמוך בה בתנאי שייערכו בה שינויים שונים או בתנאי שהנוסח יתואם עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
לפי תקנון הממשלה, רשאי כל שר להגיש לממשלה ערר על החלטת ועדת השרים. במקרה כזה, כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת, רואים את החלטת ועדת השרים כאילו נקבע בה כי הממשלה מתנגדת להצעת החוק. עם זאת ראוי להדגיש שהצעת החוק אף אם לא זכתה לתמיכת הממשלה מוגשת אל הכנסת לצורך הצבעה אלא אם כן החליטה נשיאות הכנסת אחרת.
מקור: ויקיפדיה
