אוטיזם

אוטיזם היא הפרעה התפתחותית נירולוגית שנגרמת משילוב של גורמים סביבתיים, מרכיב תורשתי ומרכיב גנטי זוהי תסמונת קלינית, שמתאפיינת בהפרעה בתחום הקשרים הבין-אישיים ובתחום החברתי, השפתי והתקשורתי. מאפיינים נוספים הם: התנהגות סטראוטיפית ורפיטטיבית (חזרתית) וכן הפרעה בכישורים החברתיים. האוטיזם (המכונה גם "אוטיזם קלאסי") נכלל בספקטרום האוטיסטי.

נהוג לחלק את התסמינים של האוטיזם לשלוש קבוצות:

1. תסמיני תקשורת לא מילולית, כגון קושי ביצירת קשרים בין-אישיים, קשיים בהתפתחות הרגשית, בהבעת רגשות ובתקשורת בעזרת הבעות פנים.
2. תסמיני הפרעה בדיבור כבר בגיל הרך, למשל שגיאות דקדוק גסות, אוצר מילים קטן, הימנעות משימוש בדיבור עבור חלק מהמטרות בהן רוב האנשים משתמשים בדיבור (כגון הימנעות מהחלפת חוויות או הימנעות משאילת שאלות) ובמקרים קיצוניים אי שימוש מוחלט ביכולת הדיבור.
3. תסמיני התנהגות חזרתית (כגון נדנוד חוזר של הגוף ותנועות ידיים שונות). כיום מקובל לחשוב שחלק מהתסמינים הקשורים בהתנהגות חזרתית נובעות ממגבלה בתכנון רצף תנועות (תכנון מוטורי), ושמגבלה זו גורמת גם למגבלה בקואורדינציית הידיים שקיימת אצל רבים מהנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

בעשור האחרון של המאה העשרים, התברר שלתסמונת הזו יש קבוצות תסמינים נוספות כמו בעיות ויסות חושי (כמו עודף רגישות למגע וחוסר רגישות יחסי לכאב) ובעיות קואורדינציה.

תסמיני האוטיזם הופכים לברורים בדרך כלל במהלך שלוש שנות החיים הראשונות. על פי רוב יש התדרדרות תפקודית (נסיגה אוטיסטית) בין גיל שנה וחצי לבין גיל שנתיים וחצי.

בעקבות אבחונים וגילוי מוקדם של רצף האוטיזם, שכיחותו זינקה פי שלושה בעשור השני של המאה ה-21. על פי ארגון הבריאות העולמי, השכיחות של אוטיזם בעולם מוערכת ב–1 ל-160. מעריכים ששכיחות האוטיזם אצל בנים גדולה משכיחות האוטיזם אצל בנות פי ארבעה. בישראל, לפי מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות בעשור האחרון חלה עלייה של 169% באבחון אוטיזם בילדים בישראל, וב–2018 אובחן עם אוטיזם אחד מכל 78 ילדים בישראל, אחד מכל 48 בנים ואחת מכל 222 בנות.

מקור: ויקיפדיה