בבית הנשיא פרסמו היום (שלישי) את סיכום כהונת נשיא המדינה היוצא ראובן (רובי) ריבלין. מתווי החנינות שהוביל הנשיא – בכהונתו הוגשו 13 אלף בקשות חנינה, מתוכן 10,464 בקשות שנפתחו וניתן היה לבחון. הנשיא העניק 1,830 חנינות, ומחק 1,365 רישומים פליליים.
מתווה שנת השבעים: בשנת 2017 הכריז הנשיא על מתווה חנינות מיוחד לרגל שנת ה-70 למדינת ישראל. במסגרת המתווה הוענקה חנינה בעיקר לאסירים קשישים או כאלה הסובלים ממחלות קשות, מי שבעקבות המאסר ילדיהם הקטינים מטופלים על ידי גורם שאיננו הורה, אסירים שעברו התעללות או שהיו נפגעי עבירה בעצמם, מי שמרצים מאסר בעקבות אי עמידה בתשלום קנסות או מרצים עונש מאסר ראשון על עבירה קלה יחסית. המתווה לא כלל אסירים שהורשעו בעבירות רצח והריגה, עבירות ביטחון, ועבירות הנתונות לסמכות בית הדין הצבאי. במסגרת המתווה, העניק הנשיא חנינה בדרך של הקלה בעונש המאסר בהיקף של למעלה מפי 10 מההקלות שניתנו בזמן שגרה.
מתווה למחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה: מתוך רצון להשלים תהליך של תיקון ואיחוי קרעים, ולחזק את האמון בין יוצאי אתיופיה ובין רשויות האכיפה והמשפט, החליט נשיא המדינה יחד עם שרת המשפטים דאז, לצאת במתווה חנינות מיוחד, במסגרתו קטינים וצעירים יוצאי אתיופיה שנשפטו בגין עבירות של הפרת הסדר הציבורי ולא הוטל בגינן עונש של מאסר בפועל, הוזמנו להגיש בקשות למחיקת רישום פלילי.
מתווה להקלה בעונשי קנסות עקב משבר הקורונה: בספטמבר 2020 הכריז הנשיא על מתווה חנינות מיוחד להקלה בעונשי קנסות עבור בעלי חובות שנקלעו למצב כלכלי קשה על רקע משבר הקורונה ועל כן מתקשים לשלם את חובם. רובן המכריע של בקשות ההקלה בעונשי הקנסות נענה בחיוב, מתוך הבנת המצוקה הכלכלית שנגרמה לרבים מהפונים בעקבות משבר הקורונה. פניות שלא נמצאו מתאימות מטעמים משפטיים, נותבו למחלקת פניות הציבור של בית הנשיא, שניסתה לסייע לפונים בדרכים חלופיות.
מתווה מחיקת רישום פלילי לחיילי: במהלך כהונתו של הנשיא העשירי, גובש מנגנון לקידום מתן חנינות למחיקת רישום פלילי בהיקף רחב לחיילים שנידונו בפלילים טרם שירותם הצבאי, וכן למשרתי השירות הלאומי. מטרת המתווה הייתה להסיר את התיוג כעבריין למי שהוכיח עצמו כראוי לכך, להסיר חסמים תעסוקתיים ואחרים מחיילים ששינו את מסלול חייהם ושירתו שירות צבאי מלא, וכן לעודד שירות בצה"ל ותרומה לחברה. במסגרת המתווה, כ-350 חיילים קיבלו חנינה מנשיא המדינה, בדרך של מחיקת הרישום הפלילי.
"נשיא העם היהודי"
במסמך שפרסמו בבית הנשיא נטען כי "כנשיא המדינה, פעל ריבלין כדי להגן על צביונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ליצור בסיס איתן של שותפות בין הקבוצות השונות שמרכיבות את החברה הישראלית, להבטיח חופש דת מלא לבנות ולבני כל הדתות, לקדם שוויון ולהבטיח רווחה ושגשוג לכלל אזרחיות ואזרחי ישראל. בזירה הבינלאומית, עסק הנשיא ביצירת מחויבות רחבה לזיכרון השואה והוביל מאבק חוצה לאומים ומדינות נגד האנטישמיות והגזענות, וכן מינף את קשריו עם מנהיגי העולם כדי לקדם את האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל".
"אחד היעדים המרכזיים שהציב לעצמו הנשיא, היה ביסוס השותפות בין הקבוצות השונות שמרכיבות את החברה הישראלית. תוכנית הדגל של הנשיא ריבלין, "תקווה ישראלית", ביקשה להעמיק את ערכי השותפות והממלכתיות הישראלית באמצעות הפעלת מיזמים שונים באקדמיה, במערכת החינוך, בספורט, בשוק התעסוקה וברשויות המקומיות. הנשיא אחז גם בתפקיד 'נשיא העם היהודי' ופתח את משכנו בפני נציגי הקהילות וראשי הארגונים היהודיים, הקפיד להיפגש עם נציגיהם בכל ביקוריו בעולם, ותרם למאבק באנטישמיות, ולשמירה על ביטחונן וחופש הפולחן של קהילות ישראל בתפוצות".
"כמשפטן בחייו המקצועי, עשה הנשיא שימוש מושכל ומורחב בסמכות החנינה לקידום מהלכים חברתיים, באמצעות הכרזה על מתווי חנינה ייחודיים דרכם ביקש לקדם סוגיות שונות בחברה הישראלית, בהן מהלך של תיקון וריפוי מול יוצאי אתיופיה ועידוד שילובם בחברה הישראלית, שיקום צעירים בעלי רקע פלילי שהתגייסו לצה"ל, תמיכה בנפגעי ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, וסיוע".
"אבן דרך משמעותית נוספת בכהונתו של הנשיא ריבלין היתה פתיחת בית הנשיא בפני העם בישראל. מתוך ההשקפה שבית הנשיא הוא בית העם בישראל, פתח הנשיא ריבלין לראשונה את שערי הבית לקהל הרחב כשייסד את מרכז הביקורים והסדנאות בבית הנשיא. כמו כן, הנשיא קידם צעדים להגברת השקיפות של עבודת הבית, לדוגמא, בשידור הישיר של הליך ההתייעצויות עם סיעות הכנסת לקראת הטלת המנדט על המועמד להרכבת הממשלה".
הנאום השנוי בחלוקת
"ביוני 2015, כשנה לאחר תחילת כהונתו, נשא הנשיא ריבלין נאום מכונן, שזכה לכינוי "נאום השבטים". בנאומו, ביקש להציג בפני העם בישראל ראי המשקף את תמונת המצב של החברה הישראלית, ולהציג את חזונו לסדר ישראלי חדש, המבוסס על שותפות בין ארבעת המגזרים המרכזיים שמרכיבים את החברה הישראלית: חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים".
"הנאום עורר דיון ציבורי רחב שממשיך להתקיים עד עצם היום הזה, ונתן השראה להקמתן של יוזמות רבות לקידום שותפות בין-מגזרית בישראל. כמו כן, "נאום השבטים" הניע את ייסודה של תוכנית הדגל, "תקווה ישראלית", על מיזמיה השונים – בחינוך, באקדמיה, בתעסוקה וברשויות המקומיות – שתכליתה להפוך את חזון השותפות למציאות".
הנשיא וצה"ל
"הנשיא ראה בצה"ל חלק מהותי מהגדרת הזהות הישראלית – צבא המחבר בין האזרחים, שבא מן העם וחוזר אל העם, צבא השואב את עוצמתו מעוז רוחם, מחוסנם ומאמונתם בצדקת הדרך, אהבת העם והמדינה".
"במהלך שנות כהונתו, הקפיד הנשיא לבקר את פצועי מערכת הביטחון וחיילי צה"ל בבתי החולים ובמרכזי השיקום, לבקר בבסיסים הצבאיים ובמתקני גופי הביטחון, להוקיר ולמסור את ההערכה העצומה שאזרחי ישראל רוחשים לחיילי צה"ל ולמפקדיו. הנשיא העלה על נס את שילובן של אוכלוסיות מגוונות בצה"ל, וביקר ביחידות שמשרתים בהן, זה לצד זה, חיילים מכל רחבי הארץ וממגזריה השונים של החברה בישראל. את המקום המיוחד השמור בלבו לביקורים בבסיסי צה"ל ממחישה בחירתו לחגוג את יום הולדתו ה-80 דווקא במהלך ביקור בחטיבת הקומנדו, בבסיס בית ליד".
"בחגים, נהג הנשיא לבקר חיילים ושוטרים שהוצבו במחסומים ובעמדות מבצעיות בשטח, ולהביע את הערכתו של העם בישראל כלפי כוחות הביטחון העומדים על משמר ישראל יומם וליל, שבת וחג. לאחר שהלכה לעולמה, המשיך הנשיא ריבלין את נוהגה של נחמה, רעייתו ז"ל, וחילק עוגות לחיילים ולשוטרים שנשארו בתורנויות החג בבסיסים ובמחסומים – למען החיילים, ולזכרה של נחמה".
פסגת מנהיגים בינלאומית לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ
במלאת 75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, ועל רקע העלייה המדאיגה באנטישמיות ברחבי העולם – בין אם ברשתות החברתיות, ברחובות, בבתי כנסת או אפילו מתוך מסדרונותיהם של מוסדות שלטוניים ובחוגים פוליטיים שונים – החליט הנשיא ליזום פסגה בינלאומית שתחדש את הברית הבינלאומית למען זיכרון השואה, ולמאבק באנטישמיות ובגזענות.
ההיענות הבינלאומית לקריאתו של הנשיא הייתה עצומה: בחודש ינואר 2020, כחמישים ראשי מדינות ומנהיגים, בהם מלכים, נשיאים וראשי ממשלות מכל רחבי העולם, עלו לירושלים והצטרפו לנשיא מדינת ישראל בקריאה ברורה וחד-משמעית נגד אנטישמיות וכל צורה של גזענות ושנאת האחר, ולמען הנחלת זיכרון השואה ולקחיה.
נשיאות בימי קורונה
בבית הנשיא אומרים עוד כי "משבר הקורונה העמיד את החברה הישראלית בפני אתגרים חדשים שלא ידענו כמותם בדורנו. כדי לתת מענה לאתגרים הללו, בית הנשיא הקים "חמ"ל קורונה" לפניות הציבור בימי המגיפה ונרתם לפעילויות מקרב החברה האזרחית לסיוע ולערבות הדדית. בנוסף, הורחבו שיתופי הפעולה עם מיזמים לצמצום הפער הדיגיטלי ולהקמת קרנות חירום למעגל הנזקקים שהתרחב בצל המשבר. במהלך משבר הקורונה, הנשיא ביקר במוסדות רווחה, בעסקים קטנים ובמוסדות חינוך וקיים סדרת מפגשים במוסדות רפואיים ברחבי הארץ כדי לחזק את ידי הצוותים הרפואיים והמנהליים, כמו גם את המאושפזים במחלקות הקורונה".
נשיא המדינה העשירי יעזוב את בית הנשיא ביום רביעי, כ"ז בתמוז תשפ"א, 7 ביולי 2021, ויעבור לדירתו שבירושלים.
נשיאות במספרים
35 ביקורים ממלכתיים בחלוקה ליבשות: 24 ביקורים באירופה. 4 ביקורים באמריקה. 5 ביקורים באסיה. ביקור אחד באפריקה. ביקור אחד באוסטרליה.
879 מפגשים עם מנהיגים, ראשי עדות ודיפלומטים בבית הנשיא בירושלים: 79 ביקורי נשיאים. 7 בני מלוכה. 41 מפגשים עם ראשי ממשלה. 122 מפגשים עם ארגונים יהודים בתפוצות. 50 מפגשים עם שרי חוץ. 74 מפגשים עם חברי פרלמנט. 204 מפגשים עם דיפלומטים. 51 מפגשים עם ראשי עדות דתיות. 18 ארוחות ערב ממלכתיות. 17 קבלות פנים מדיניות.
פגישות ואירועים: 5846 פגישות. 866 אירועים. 785 ברכות וידאו מצולמות לאירועים ומנהיגים. 7 אירועי זיכרון בסלון נערכו בבית הנשיא לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. 33 מפגשים של חוג התנ"ך 929.
932 סיורים, מתוכם: 80 סיורים בצפון. 106 סיורים בדרום. 716 סיורים במרכז. 30 סיורים ביהודה ושומרון. 131 סיורים צבאיים. 62 ביקורי ניחומים בבתי משפחות נרצחי פעולות איבה. 190 ביקורי ניחומים בבתי משפחות חללי מערכות ישראל. 14 מפגשים עם בני העדה הדרוזית. 17 לוויות אותן פקד הנשיא. 73 וועידות וכנסים. 21 ביקורים בבתי חולים. 128 טקסים ממלכתיים. 115 אירועי תרבות.
השבעות שופטים והגשות כתבי האמנה: 33 טקסי השבעות שופטים – בהם הושבעו 454 שופטים ורשמים בכירים. 3 טקסי השבעות קאדים. 36 טקסים להגשת כתבי האמנה של 168 שגרירים המוצבים בישראל: 10 מאירו-אסיה. 53 מאירופה. 26 מאמריקה הלטינית. 28 מאסיה והפסיפיק. 32 מאפריקה. 2 מצפון אמריקה.
אותות ופרסים: 84 זוכים באות הנשיא להתנדבות. 840 חיילים קיבלו את אות מצטיין נשיא המדינה. 54 דוקטורנטים מצטיינים זכו במלגת נשיא המדינה. 9 כותבים ויוצרים זכו בפרס לשירה עברית. 22 זוכים ב'אות הנשיא' במסגרת תקווה ישראלית בחינוך. 21 זוכים ב'מגן הכבוד' במסגרת תקווה ישראלית בספורט.
משכן הנשיא: 130,000 מבקרים נכנסו בשערי מרכז הביקורים. 170,000 ביקורים נעשו באופן מקוון באתר בית הנשיא. 40,000 מבקרים פקדו את בית הנשיא במסגרת אירועי הבית הפתוח בחג הסוכות. 40,952 פריטי דואר התקבלו. 2,144 פניות ציבור התקבלו.
דמוקרטיה: 5 מערכות בחירות. 7 ישיבות פתיחת מושב הכנסת. 47 שעות התייעצויות להרכבת ממשלה. 8 הטלות מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ: פעם אחת ב-2015; שלוש פעמים ב-2019; פעמיים ב-2020 ופעמיים ב-2021.
