ועדת המשנה למוכנות העורף, בראשות ח"כ נירה שפק, קיימה היום (ב') דיון מעקב על תכניות הפינוי של תושבי עוטף עזה במקרה של הסלמה.
יו"ר ועדת המשנה פתחה את הדיון ואמרה: דוח מבקר המדינה מ-2020 התריע כי בזמן אמת התכניות לפינוי תושבי עוטף עזה בחירום לא ייצאו אל הפועל, ופירט את כל הפערים. מבצע שומר החומות במאי 2021 לא היה צריך לתפוס את ישראל בהפתעה ולכן לא היה צריך להיווצר משבר אמון אצל תושבי עוטף עזה. הייתה אשליה מאז 2014 שהכל סגור ומתואם, וברגע האמת היה כאוס. עד לרגע זה עשרות תושבים, עם קבלות ביד, לא קיבלו שיפוי, ויש אתרים שקלטו את המתפנים ולא קיבלו החזר. בדיון הקודם נאמר כאן שיש אישור עקרוני של שר הביטחון לתכנית 'מרחק בטוח', אך היא טרם אושרה סופית, ולכן כרגע יש מצב ביניים, בו אין תכנית מתפקדת, אם נדרש פינוי מחר בבוקר.
עופר ששון מרשות החירום הלאומית הסביר כי ישנן שתי תכניות הנקראות 'מרחק בטוח' – אחת בניהול צבאי ואחת בניהול אזרחי, כאשר שתיהן מחייבות אישור הדרג המדיני בטרם ביצוע.
ששון אמר כי התכנית בניהול צבאי מאושרת ע"י הרמטכ"ל וע"י שר הביטחון, ויש בה שני שלבים – הראשון הוא פינוי מידי, ב-72 השעות הראשונות, למתקנים כגון מתנ"סים ובתי ספר, ולאחר מכן למקומות הארחה מסודרים.
ששון הוסיף כי התכנית בניהול אזרחי טרם אושרה, אך רשות החירום הלאומית חושבת שזו תכנית מצוינת ופועלת לקדם אותה במסגרת ועדת השרים לענייני העורף, אשר מתכנסת במקביל לדיון. על פי התכנית המוצעת כרגע, ראשי הרשויות המקומיות יהיו אחראים על הפינוי עצמו ועל קביעת היעד אליו תתפנה כל קהילה, ולאחר מכן הרשויות הן אלה אשר יקבלו את האמצעים והמשאבים מהמדינה.
כרגע, אמר ששון, ההצעה לשיפוי היא תקציב של 320 ₪ ליום, לכל תושב ישוב בעוטף עזה, עד 4 ק"מ מהגבול, למשך שבוע, עם אפשרות הארכה בהחלטת ממשלה נוספת. מתקדמת עבודת המטה בנושא התכנית בין משרדי הממשלה, ומול ראשי הרשויות, אך בעת הזו משרד האוצר דורש שמקור תקציבי ל-32 מיליון ש"ח של התכנית ייקבע בהחלטת ממשלה, ולא מאפשר לראשי הרשויות להתקשר מול מקומות ההארחה בהתחייבות חוזית ותקציבית מקדימה.
יו"ר ועדת המשנה שאלה את ששון לגבי אותם תושבים שעד היום לא קיבלו שיפוי על התפנותם בשומר החומות, ומה יקרה אם באמת יצטרך להתבצע מחר בבוקר פינוי בטרם אושרה תכנית זו?
ששון השיב כי ניתן יהיה להפעיל את התכנית רק לאחר החלטת הקבינט. על שומר חומות הועברו כספי שיפוי לרשויות להחזיר לאזרחים עליהן הם דיווחו שהתפנו, לאחר שהממשלה החליטה לאפשר זאת. לא הועברו כספים לאזרחים שהתפנו לפני קבלת ההחלטה אצל שר הביטחון, וגם בעתיד שיפוי כלשהו יהיה מחויב בהחלטת ממשלה. ביקשנו גם לבחון שבהחלטת הקבינט תהיה התייחסות לשיפוי של כל מפונה, ללא קשר לעיתוי וליעד ההתפנות.
יעל אגמון, מאגף התקציבים באוצר, הצטרפה לדיון לאחר שהשתתפה בוועדת השרים לענייני העורף, ועדכנה כי אכן עד כה לא הוגדר מקור תקציבי לתכנית, כמתחייב בחוק, וכי ועדת השרים טרם החליטה בנושא ומחכה להשלמת עבודת המטה שמבצעים משרדי הממשלה.
יו"ר ועדת המשנה: הפינוי בתכנית האזרחית ובתכנית צבאית חייב להתבצע ליעד אחד, זהה, אשר הרשויות, התושבים והקהילה כולה מכירים. הידיעה שמתפנים למקום אחד תפחית את הלחץ ותייצר יותר חוסן אצל התושבים, אשר סובלים מפוסט טראומה. בתכנית הצהלית מעבירים אותם למקום אחד, ואחרי 72 שעות למקום אחר, ושניהם לא בטוח זהים ליעד של הפינוי בניהול הרשות. כך לא יוצרים מענה למשפחות ולקהילה.
אלי מועלם, מנהל אגף פס"ח במשרד הפנים: אני יודע שלחלק מהמועצות כבר יש תכניות ורק מחכים לגושפנקא תקציבית לצאת למימוש לגבי יעד הפינוי שלהן. הפינוי בניהול צבאי הוא יותר מיידי, ומדבר על הצלת חיים בשלב הראשון ואיכות חיים בשלב השני. הכוונה שלנו היא בהחלט שהכל יהיה לאותו יעד, אבל לא הרבה יעדי קליטה יהיו מוכנים לקלוט את האנשים תוך 72 שעות, ולכן נדרש שלב הביניים.
יו"ר ועדת המשנה ביקשה מהביטוח הלאומי להתייחס לאפשרות כי המנגנון שלהם ישמש להעביר שיפוי ישירות לאזרחים, ולא דרך הרשויות המקומיות. עופר גולן, מנהל אגף הביטחון בביטוח לאומי אמר כי לבקשת יושבת הראש נערכה עבודת מטה בתוך הביטוח הלאומי ועם משרד הפנים, והוחלט להסכים לבקשה. הביטוח הלאומי יהיה מוכן להעביר את כספי השיפוי ישירות לחשבון הבנק של כל תושב, בכפוף לקבלת רשימת תושבים ממשרד הפנים, ושהחלטת הממשלה תכלול התחייבות שהביטוח הלאומי ישופה על כך מהאוצר.
ראשי רשויות מעוטף עזה אשר השתתפו בדיון בירכו על ההתקדמות בתכנית וההבנה כי ראשי הרשויות ידעו הכי טוב כיצד לשמור על הקהילה שלהם, אך הדגישו כי חשוב לזכור כי אין עדיין ודאות לגבי קבלת השיפוי, ורצוי גם שהמנגנון להפעלת התכנית יהיה אוטומטי ולא תלוי החלטה של אדם או גוף כזה או אחר, שיכולים להתארך ולהתעכב, ועד אז כבר כל התושבים יתפנו בצורה לא מסודרת.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק: פינוי אוכלוסייה בחירום הוא קריטי, גם לשמירה על שלום התושבים, וגם לאפשר לצה"ל חופש פעולה לבצע את משימותיו. בזמן אמת לא עמדנו בהצלחה במשימה זו והיום באנו לוודא שאנחנו נהיה מוכנים לרגע האמת הבא. כדי שזה יעבוד, צריך לוודא שהתהליך יהיה פשוט ולא מסובך. אני חושב ש-72 שעות הן המון זמן במציאות שלנו, ונכון שיהיה שיפוי גם למי שהתפנה בטרם התקבלה החלטת ממשלה או קבינט רשמית. מדינת ישראל תוכל לעמוד בזה.
יו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף, ח"כ נירה שפק, סיכמה: לצערי, לא ראינו התקדמות ממשית בתכניות למרות שעברו מעל חודשיים מהדיון הקודם. אין עדיין תכנית מאושרת, למקרה של אירוע מחר בבוקר, ואין עדיין תקציב שיאפשר את הפינוי. בסוף, מה שלא פועל בשגרה לא יפעל בחירום ואם הנהגה יישובית לא תדע מי הגוף שקולט אותה ותכין את הדברים, לא תתקיים התכלית של ביטחון אישי וביטחון חוסני לאזרחים ולא תישמר הקהילה.
ההצעה שעלתה כי לא ינתן מענה ב-72 שעות לא מקובלת עליי האזרחים לא יכולים לחכות ולסכן את עצמם. הדרישה היא שהפעלת התכנית לא תדרוש החלטה מיוחדת אלא תיעשה אוטומטית תוך 24 שעות, מרגע ההכרזה על 'שעת התקפה'. ואם כן תידרש החלטת קבינט, נדרוש שהיא תתייחס גם לפיצוי בדיעבד, למי שכבר התפנה. ראשי המועצות אשכול ושער הנגב הציגו את התשלומים לתושבים, ביקשתי לקבל דיווח מכלל היושבים. העובדה שעוד לא כולם קיבלו את השיפוי על שומר חומות היא בלתי מתקבלת ולא אשקוט עד שאחרון התושבים יקבל את כספו.
