הבוקר, בסקירת המקרו מתייחסים ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, למדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל, בהמשך להודעת בנק ישראל על כך שרכש בחודש אפריל כ-5.3 מיליארד דולר והשלים רכישה של 19 מיליארד דולר מראשית השנה: "יתרות המט"ח של בנק ישראל, עומדות נכון לסוף חודש אפריל, על כ–194 מיליארד דולר. מדובר בסכום המהווה קרוב ל-50% מהתמ"ג. למרות העלייה החדה ברכישות המט"ח השקל ממשיך להפגין עוצמה כאשר במהלך חודש אפריל שוב הוא רשם התחזקות של קרוב ל-3% מול הדולר. נראה כי רכישות המט"ח של בנק ישראל מיועדות למתן את התיסוף של השקל ולמנוע תיסוף של השקל אל מחוץ לטווח העקבי עם תנאי המאקרו. "בפועל, נראה כי השקל מתואם הרבה יותר עם כיון המסחר של הדולר בעולם ופחות מושפע כאמור מסכום הרכישות בפועל."
בפמן ורזניק מתייחסים לקשר בין הצעות המדיניות הכלכלית של ממשל ביידן לשוק המניות האמריקאי, "נראה שמדיניות המס הנוחה תרמה לכך שמדד ה- S&P 500 עלה מאוד יחסית לתמ"ג הנומינלי בארה"ב בשנים האחרונות, אך אם ממשל ביידן יצליח לחוקק את תכניות המס החדשות שלו הדבר עלול להכביד על שוק המניות. השיעור האפקטיבי של מס חברות ששולמו על ידי חברות אמריקאיות גדולות ירד באופן משמעותי בעשור האחרון, ממעל ל-30% לכ-20% עבור רוב החברות שב-S&P 500. חמש ענקיות הטכנולוגיה, שהפכו לחברות הגדולות בשוק, משלמות שיעורי מס אפקטיביים שהם מתחת ל -20%.
"על רקע זה, תכנית המס של ממשל ביידן מסמנת שינוי ברור ומציעה להעלות את שיעור מס החברות מ-21% ל-28% וגם לכלול מגוון אמצעים המיועדים להפחית את התמריץ והיכולת של חברות אמריקאיות להעביר רווחים למדינות בעלות שיעור מס נמוך. העברת רווחים למדינות אחרות באמצעות מגוון של שיטות היא סיבה מרכזית לכך שחברות רבות משלמות שיעור מס אפקטיבי הנמוך מהשיעור הסטטוטורי של 21%. ממשל ביידן מבקש גם להעלות את שיעור המס הפדרלי על רווחי הון לטווח ארוך בשיעור משמעותי עבור מדרגות ההכנסה הגבוהות. זה יכול להכביד על שוק המניות, אם כי עד כה תגובת השוק להודעות האחרונות על מס רווחי הון הייתה מועטה.
"מעבר לכך, קיים סיכוי משמעותי שמדיניות ההגבלים העסקיים תחמיר בשנים הקרובות, עם דגש ניכר על החברות הגדולות ביותר. אכיפת ההגבלים העסקיים בארה"ב הפכה הרבה פחות נוקשה מאז שנות השמונים, אך הקו המסתמן מממשל ביידן הוא של החמרה מחודשת, בעיקר כלפי חברות גדולות ובענפים מסוימים כמו אנרגיה, פארמה, טכנולוגיה ועוד.
"הדמוקרטים פועלים בסנאט להחמיר את מידת אכיפת החוק בנושא תחרות והגבלים עסקיים, מה שיציב תנאים מחמירים בהרבה על מיזוגים ורכישות וזאת תוך כדי הכבדת העונשים המרביים בגין הפרות. כדי לממש זאת, הכוונה היא להגדיל את המימון לרגולטורים ולהעמיד לרשותם משאבים רבים. למרות שהרוב של הדמוקרטים בסנאט הוא זעיר, תחום ההגבלים עסקיים הם תחום נדיר של הסכמה דו-מפלגתית. סנאטורים רפובליקנים הביעו תמיכה ברגולציה קשה יותר, אף יותר ממה שהדמוקרטים דגלו בהן.
"השווי של S&P 500 גבוה כעת בהשוואה היסטורית וגם יחסית לגובה התוצר של ארה"ב ובנסיבות אלו, עלה הסיכון של "תקלה או תאונה" כלשהי בשוק. החשש מפני אירועים שליליים כאלו הלך וגדל על רקע העלייה בשיעורי הריביות הארוכות בשוק (שיעורי התשואות לפדיון של ממשלת ארה"ב) ונוכח ההערכה כי ישנם תהליכים הפועלים להעלאת מס רווחי הון ומס חברות, זאת לצד הכבדת הרגולציה. סיכונים גבוהים אלו קיבלו זכו להתמקדות משמעותית בדו"ח היציבות הפיננסית של ה-FED."
כמו כן, בפמן ורזניק מתייחסים לדו"ח התעסוקה של לחודש אפריל בארה"ב, "דו"ח התעסוקה לחודש אפריל אכזב, אבל כנראה שלא עקב חולשת הביקוש לעובדים. מספר המשרות עלה ב-266,000, הרבה מתחת לקונצנזוס, של 1 מיליון." עוד הם מוסיפים כי "שיעור האבטלה עלה ל-6.1% מ-6.0%, מעל הקונצנזוס, שצפה ירידה ל-5.8%. עם זאת, שיעור האבטלה הרחב, U6, המשיך וירד, תוך אינדיקציה ששיעור העובדים "המיואשים" הולך ויורד. השכר הממוצע לשעה עלה ב-0.7%, מעל הקונצנזוס, של 0.0%."
"על פי נתוני הדו"ח, כ-2.8 מיליון איש דחו חיפוש עבודה בחודש אפריל עקב החשש מפני התחלואה. מדובר בשיפור לעומת חודש מרץ וככל שמהלך החיסונים בארה"ב ימשיך ויתקדם, הדבר יוביל ככל הנראה להאצת העלייה במועסקים ולעליית שיעור ההשתתפות."
עוד צוין כי "על פי סקרים שונים, הביקוש לעובדים חזק מאוד ויבוא לידי ביטוי בנתונים במהלך החודשים הקרובים יחד עם פתיחתו מחדש של המשק האמריקאי, זאת תוך המשך עליית עלויות ההעסקה."
