שיתוף
תגובות
חדשות » תגלית בירושלים: למה שימשו התעלות שנמצאו בעיר דוד, בימי בית המקדש הראשון
דרישת שלום מהעבר
תעלות, שטרם נתגלו כמותם בישראל, היו בשימוש לפני כ-2,800 שנה | לעת עתה לא הצליחו החוקרים ברשות העתיקות לפענח למה הן שימשו
התעלות שהתגלו בחפירות בחניון גבעתי בעיר דוד | צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

במהלך חפירות ב"חניון גבעתי" שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב בגן הלאומי עיר דוד אותרו מתקני ייצור ייחודיים וגדולי ממדים, חצובים בסלע, מהמאה ה-9 לפני הספירה.

החפירות בחניון גבעתי בעיר דוד | צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

למרות שלא ידוע למה שימשו התעלות, מיקומם בסמוך למקדש ולארמון המלכים מרמז שהתוצרים שלהם השתלבו בכלכלת המוסדות החשובים. בחפירה התגלו עד כה שני מתקנים במרחק של כ-10 מטרים זה מזה, וייתכן שהם השתייכו למתקן אחד גדול.

עוד מבחזית החדשות

המתקנים אינם מוכרים בשום מקום אחר בישראל, ומכאן ייחודיותם. את המתקן הראשון מצאו החופרים בקצה הצפון-מזרחי של חניון גבעתי, והוא כולל סידרה של לפחות תשע תעלות שהוחלקו בגימור עשוי בקפידה. על-גבי מצוק הסלע, התוחם את המתקן מדרום, ניתן להבחין בשבעה מרזבים, שהובילו נוזלים מראש גוש הסלע, ששימש כאזור פעילות, אל מתקן התעלות.

ד"ר יפתח שלו, חוקר בכיר ברשות העתיקות, סיפר: "הסתכלנו על המתקן והבנו ש"עלינו" על משהו ייחודי, אבל מאחר שלא ראינו אף פעם מתקן דומה לזה בארץ, לא ידענו כיצד לפרשו. גם התאריך שלו לא היה ברור. הבאנו לשטח מספר מומחים, שיבדקו האם נותרו בקרקע או בסלע שאריות שאינן נראות לעין, ואשר יוכלו לעזור לנו להבין מה זרם או עמד בתעלות. ביקשנו לבדוק האם נותרו שרידים אורגניים או עקבות של דם, ולשם כך נעזרנו אפילו ביחידה לזיהוי פלילי של המשטרה ובקשרים שלה עם חוקרים בעולם, אך בינתיים – ללא הועיל".

"התעלומה רק הלכה והתפתחה ברגע שמצאנו את המתקן השני מדרום", סיפר פרופ' יובל גדות מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. "מתקן זה, מורכב מלפחות חמש תעלות שמובילות נוזלים".

"למרות כמה הבדלים בדרך בה התעלות נחצבו ועוצבו, ברור כי המתקן השני דומה מאוד למתקן הראשון" הוסיף גדות. "הפעם, גם הצלחנו לתארך את מועד היציאה של המתקן משימוש – סופה של המאה ה-9 לפני הספירה, ימיהם של המלכים יהואש ואמציה. אנחנו מניחים שהמתקנים, שכאמור, יכול להיות ששימשו יחד, נחצבו כמה עשרות שנים קודם לכן".

לדבריו "זוהי תקופה בה אנו יודעים שירושלים השתרעה על-פני שטח שכלל את שלוחת עיר דוד, והר הבית ששימש כלב-ליבה של העיר. המקום המרכזי של מתקני התעלות בסמוך לחלקיה החשובים של העיר, מצביע על כך שהמוצר שיוצר בעזרת התעלות היה קשור בכלכלת המקדש או הארמון. צריך לזכור שפעילות פולחנית כוללת הבאה של תוצרת חקלאית מן החי ומן הצומח למקדש; פעמים רבות, המבקרים במקדש לקחו עמם חזרה מוצרים שנשאו איתם את קדושת המקום".

"מאחר שהתעלות לא מובילות לאגן ניקוז גדול וכיוון הזרימה שלהן משתנה, יתכן שהתעלות, לפחות במתקן הצפוני, שימשו להשריה של מוצרים ולא לניקוז נוזלים", הוסיף. "ייצור חוטים מפשתה, למשל, מחייב השרייה של הפשתה לזמן ממושך לשם ריכוך שלה. אפשרות נוספת היא שהתעלות הכילו תמרים שהושארו לחימום באור השמש כדי לייצר סילאן, כמו במתקנים בעלי צורה דומה שהתגלו במקומות רחוקים כמו עומאן, בחריין ואירן".

עוד מבחזית החדשות

"בעתיד הקרוב ניקח מהמתקנים דגימות נוספות של אדמה, וננסה פעם נוספת, לזהות בה מרכיבים שיוכלו לעזור לנו לפתור את התעלומה: מה היה המוצר שהיה חשוב לכלכלת העיר, המקדש או הארמון".

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות אמר כי "מערכת התעלות הקדומה שלפנינו מסקרנת ומסעירה את הדמיון. החפירות בעיר דוד, שנעשות על פני שטחים נרחבים באופן יחסי לירושלים הצפופה, מגלות לנו עוד ועוד פרטים מסקרנים על ימי המלכים, שהממצא מהם לא רב באופן יחסי בעיר העתיקה בשל הפרעות מודרניות. מעת לעת אנו מגלים ממצאים מפתיעים, חידתיים, שמאתגרים אותנו ויוצרים עניין מחקרי. בעזרת שיתופי פעולה מבורכים עם גופים אחרים אנו מפצחים את החידות האלו ומגיעים לקדמת הבמה המחקרית".

הצטרפו ועקבו אחר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
היכולת החשובה בחיים היא היכולת להשתנות

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים