עם פרוץ נגיף הקורונה הזהירו רופאים ופרופסורים מפני 'השמנת יתר', המדורגת במקום גבוה מבחינת קבוצות הסיכון להיפגע מהנגיף. לא זו אף זו, בימים האחרונים התפרסמו מחקרים במדינות שונות שציטטו מומחים בעלי שם שהתריעו, כי גם אם יימצא חיסון לקורונה הרי שהיא תהיה פחות יעילה עבור קבוצת האוכלוסייה המוגדרת כבעלת עודף שומן.
מחקר איטלקי שהתפרסם בימים האחרונים קובע, כי הסובלים מהשמנת יתר נדרשים לשהות ימים ארוכים יותר בבידוד (28 ימים במקום 14), שכן סכנת ההידבקות מאוכלוסיה זו מוחשית יותר.
המחקר, שנערך על ידי 'המכון המדעי למחקר, אשפוז ושירותי בריאות במילאנו', מציג נתונים מהם מוכח, כי לבעלי עודף משקל לוקח זמן ממושך יותר לפתח תגובות ניגודיות למחלות זיהומיות ובכלל ברמה התאית, מאשר אדם שאינו סובל מעודף משקל. זו הסיבה לכך שעורכי המחקר מציעים להכפיל את ימי הבידוד לבעלי שומן עודף.
"עובדה זו", מציינים החוקרים, "מגדילה את האפשרות להתפתחות יתר של הגורם הוויראלי בגופם". לצד זה, מצאו החוקרים קשר בין BMI (מדד מסת גוף) גבוה לבין נוכחות גבוהה של הנגיף בנשיפה, מה שעלול להגדיל את סיכויי ההדבקה בקורונה.
לדברי דיין סלאיה, מרצה לתזונה נכונה באוניברסיטת רדינג בבריטניה, מחקרים שנערכו במדינה וראו אור לאחרונה העלו, כי בקרב מאושפזי הקורונה בבריטניה, 73% סובלים מסוג כלשהו של השמנה. 35% מוגדרים כבעלי משקל עודף, 31% מוגדרים כסובלים מהשמנת יתר וקצת יותר מ-7% במשקל שמוגדר כהשמנת יתר חמורה.
לדבריו, "מה שאנחנו יודעים להגיד מהנתונים עד כה, זה שהשמנת יתר היא גורם סיכון מובהק לתחלואה קשה. לאנשים שמנים יש נטייה לחוסר תפקוד של המערכת החיסונית. רקמת השומן שלהם הופכת למאגר של תאי חיסון מסוג מקרופאגים. הם נמצאים גם ברקמות שומן של אנשים במשקל תקין, אבל במקרים של השמנת יתר ההתנהגות שלהם הופכת בעייתית. הם מתחילים להפריש יותר חומרים דלקתיים כמו ציטוקינים ומשפיעים לרעה על הבריאות המטבולית והחיסונית".
דיין מוסיף, כי "ככל שהזיהום מתפשט ומחמיר, מדביק עוד ועוד תאים, הדרישה לחמצן ברקמות גבוהה הרבה יותר אצל אנשים עם השמנת יתר מאשר אצל אנשים רזים. בסופו של דבר, הגוף השמן כורע תחת המחסור בחמצן לאיבריו החיוניים".
