שכחו את העבר: התנצלות והתרפסות, האומנם?!

בימים בהם התקשורת החרדית טרודה ובצדק במשימה הנעלה והחשובה אותה נטלה על עצמה, לעמוד בשער ולהתריע מפני סכנות האורבות ונשקפות למגזר אותו היא מייצגת ונוהגת להשמיע את קולו הצלול, בימים בהם התקשורת ובעיקר לבלרי אנ"ש עסוקים בהלקאה עצמית מבורכת לטעמם תוך כדי זעקות חילול השם, נדמה איפה כי בלהט המחאה והוויכוח הבלתי לגיטימי בענין הצדק והחובה המוסרית לזעוק ולהתריע במקום שיש חילול השם ועניינים של פיקוח נפש, ניכר כי יש מי שבשם מיניסטריאליות מדומה הכתירו את עצמם למייצגי הציבור החרדי, כאשר בארשת חשיבות יתירה נוהרים הם לאולפנים (הזמינו אותם…) ואז, כשהם מוצאים עצמם במארב כשהם נצלבים על ידי המראיין או מול חברי הפאנל שנערכו לכך מבעוד מועד, ברהיטות מביכה יש לומר, הם מנסים לדברר את המגזר אליו הם משתייכים בעוד הקלישאה שחוזרת על עצמה בכל 'מארב' מסוג זה מסתכם פחות או יותר במשפט הבא: "זה לא כולם… זה חלק קטן באוכלוסייה החרדית ואין זה ראוי להכתים ציבור שלם", (יודעים מה, אותי שכנעתם).

מכירים את אלו, שבארשת פנים זועפת ומלאת חשיבות עצמית, כאשר נדמה לרגע כי 'טרפת הקורונה' אחזה בהם כשהם מבטאים את תסכולם ויורים לכל עבר בהיותם מוחים על אזלת היד בציבור החרדי, משל הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו הטיל עליהם כתפיהם את המשימה הקדושה, את המעמסה הכבדה אך כפוית הטובה של לדברר את צאן מרעיתו, דא עקא שברגעים מסוימים הם חשים כמי שכבד עליהם משא העם ודאגתו, ועוד רגע כוחותיהם עוד אינם עומדים להם, והנה עוד רגע הם כורעים תחת הנטל כאשר הם אינם יכולים עוד לעמוד בפרץ ולמלא באדיקות את המשימה הקדושה אותה הועידו לעצמם.

אותם אלו, לרוב יחטאו לתפקידם שכן הביטוי לזעם, לתסכול והלהט שבקרבם ניכר באמצעות טשטוש הקו המבדיל בין 'הסברה', 'הוקעה' ל'הלקאה עצמית'.

אם בחשש מפני חילול השם עסקינן, הרי שאך גבול דק שזור כמפריד בין 'חילול השם' לבין עטיית אצטלת העומד כמוכיח בשער.

אקדים ואבהיר, כי אין בשורות הבאות משום ניסיון להטות חסד כלל וכלל, אף לא למראית עין עם מפירי הנחיות הבריאות אשר כל בר דעת מבין שבעסקי נפשות עסקינן ואי ציות אחר גדולי ישראל שרובם ככולם סמכו ידיהם על אנשי הרפואה שכבר הבהירו כי אין מקום להתקהלויות מכל סוג שהוא בימים אלו, הרי שכל מילה נוספת בענין מיותרת. שכן כאשר מדובר על שאלות של חיים ומוות אין כל מקום לפרשנות מכל סוג שהוא.

בכוונת שורות אלו בסך הכל להציב מראה, אל מול מי שבשם עצמם עטו על עצמם את גלימת המוכיח בשער כלפי אחיהם החרדים וזאת מבלי לשים לב כלל כי כל אייטם, ציוץ בטוויטר, מונולג בשידור חי או בטור השבועי, נרקם ומתהווה במוחם בהתאם או בתגובה לצלילי הכותרת הראשית בעיתון של המדינה, או לפי ה'חשיפה' או האייטם בכותרת הראשית של המהדורה המרכזית שבאה לרוב לבטא גחמה של כתב כזה או אחר.

כמה מביך לראות אנשי תקשורת ובהם בכירים במדיה החרדית אשר מבלי משים רוקדים לקול צלילי ה'מה יפית' מול עמיתיהם החילונים בתקשורת הכללית, כאשר הכח המניע שלהם במקצוע, זה שמצדיק את סלע קיומם, נובע מה- "מה יגידו" הסטריאוטיפי הידוע והמוכר לכל עוטה זקן, פאות ומלבוש עליון בימות החול.

לפיד וליברמן התחילו להסית רק עכשיו?

זר כי ינחת במדינת היהודים בימים אלו, עוד עלול בטעות לחשוב כי רק עד לפני שנה, האוכלוסייה החרדית במדינת היהודים חיה את חייה בגן של שושנים ובערוגות של ורדים.

אדם שזה עתה בא מן הניכר וייחשף לעליהום ולהלקאה העצמית של לבלרי המגזר (לא מתייחס לביקורת עניינית) ונערי המקלדת, עוד עלול בטעות להעלות בדעתו כי עד לתקופת חג הפסח תש"פ, הייתה האוכלוסייה החרדית בימי תור הזהב שלה בכל הקשור למעמדה בארץ המובטחת, הוא עלול לחשוב כי עד לפני שנה, אזרחים חילונים רדפו אחרי אחיהם החרדים ברחוב וכרעו להם ברך, שהפילוג הקיטוב והניכור שחש כל יהודי חרדי בימים אלו מאלו שאינם חובשי כיפה (או כיפה סרוגה) הינם חלק מצוק העיתים שהתרגשו ובאו עלינו כחלק מאותה עסקת חבילה שהביאה עמה הקורונה והסגר שבעקבותיו ואשר פגעה בבריאות, בכלכלה ופגעה גם.. במרקם החברתי העדין שהיה לסמל של דו קיום מופלג של האזרחים הדתיים והחילוניים בארצנו מזה 72 שנה.

אדם שינחת במחוזותינו מגלובוס אחר ויאזין לשיח הנוקב ולתסכול הפנים מגזרי שנסוב סביב שאלת ההפרות בקרב תתי מגזרים באוכלוסיה החרדית, עוד עלול באמת לחשוב שעד לקורונה חייו של יהודי שומר תורה ומצוות במדינת ישראל היו מינימום כמו בארצות הברית, תחת מלכות של חסד ורק בגלל אי ציות חלקי לכללי הקורונה, הכל נהרס.

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן בנה קריירה במשך 3 מערכות בחירות כשהוא נישא על גלי ההסתה ושנאת החרדים. אני מנסה להיזכר האם גם בהם הואשמה האוכלוסייה החרדית כמפיצי מחלות?

אז בואו, קחו נשימה, הניחו את הקלשון לרגע בצד וננסה לרענן את זכרוננו ולתהות בקול. האם הזיכרון של מי מאתנו באמת כה קצר עד כדי שמישהו נוטה לחשוב שעד לקורונה מילא יאיר שרקי את משבצת 'נציג החרדים' בחדשות 12 והודות להפרות בחצר חסידות בעלזא בימי חג הפסח עבור בחתונה הגדולה, הפך הוא את עורו והמגזר החרדי איבד אחות בבית המלך? יאיר שרקי רק להזכיר, נהג לבקר את האוכלוסייה החרדית עוד הרבה לפני שהסינים העלו בדעתם לייצר את הנגיף.

הלאה, הקריקטוריסט של 'הארץ' עמוס בידרמן נהג לאייר חרדים עם אף ארוך כשממצחם נוטפים אגלי זיעה תוך שהם מתויגים באופן עילג ומגוחך, לעיתים כעושקי ושודדי הקופה הציבורית הרבה לפני שהמוטציה הבריטית חישבה לשגר את חיציה לעבר מדינת ישראל.

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן בנה קריירה במשך 3 מערכות בחירות כשהוא נישא על גלי ההסתה ושנאת החרדים. אני מנסה להיזכר האם גם בהם הואשמה האוכלוסייה החרדית כמפיצי מחלות?

מפלגת 'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד כזכור, גרפה בבחירות 2013, בהם התמודדה לראשונה לכנסת, לא פחות מ- 19 מנדטים, האם קהל המצביעים שהריע ללפיד באמצעות הפתק בקלפי עשה זאת משום שהבטיח להילחם בקצבאות הילדים וגיוס חרדים לצה"ל, פתיחת המרחב הציבורי בשבת או בגלל שאיזה חיידר בבני ברק פתח את שעריו בזמן הקורונה?

חבל שיש מי שמתבלבל ועוסק כל היום ב'התנצלות' והתפרסות בפני תקשורת המיינסטרים ומבזבז אנרגיות לשווא בניסיון אבוד מראש להוכיח כי "רוב החרדים מתנהגים בסדר מופתי", משל היינו ילדים בגן.

הפריץ, ארוחת הבוקר והמכות

מעשייה עתיקה ונודעת מספרת, על אותו יהודי שיום אחד מקבל הודעה מהשליח של הפריץ, כי למחרת בשעה 08:00 בבוקר מתעתד הפריץ לבוא ולהתארח בביתו לארוחת הבוקר. היהודי כולו אחוז התרגשות מהכבוד שנפל בחלקו, מיהר למכולת השכונתית ומילא את ביתו מכל טוב, בשרים, דגים ומיני מטעמים כשהוא ממתין בכיליון עיניים ובהתרגשות לשעה היעודה.

ויהי ממחרת, הפריץ מתדפק על ביתו של היהודי שממהר לפתוח את הדלת לרווחה, הפריץ בצעדים מדודים נכנס פנימה כשהוא סוקר בעיניו את הבר העשיר שטרח עבורו היהודי במלוא המסירות, אלא שאז מזגו הרגוע מתחלף ובחמת זעם פונה אל היהודי, "ומה עם מוצרי החלב, גבינות, יוגורט וכל השאר? וכי את כל אלו לא טרחת להכין עבורי?", לא חלפו אלא שניות בודדות והפריץ השכיב את היהודי על השולחן והחל להפליא בו את מכותיו.

הפריץ סיים להלקות את היהודי ופנה לדרכו. בדרך הביתה פוגש הוא את ה'מושקה' התורן ומודיע לו בחגיגיות כי למחרת בבוקר בשעה 08:00 מתעתד הוא להתייצב בפתח ביתו ולהיות אורחו לארוחת בוקר. 'מושקה' כולו אחוז התרגשות כבר הספיק לשמוע מה אירע בבוקר בביתו של חברו לספסל בבית הכנסת ומיהר לביתו במטרה לשאול מניסיונו, מהם המאכלים המועדפים על הפריץ על מנת שיוכל להכין סעודה כדת וכדין.

"תראה, אני הכנתי לפריץ פלטות דגים ובשרים לרוב אלא שזה קונן על כך שלא הכנתי מאכלי חלב, תראה איפה מחר בבוקר להתמקד ביוגורטים וגבינות לרוב". ואכן למחרת בבוקר מתייצב הפריץ בביתו של מושקה ותוך שהוא סוקר בעיניו החדות את השולחן העמוס בכל סוגי מאכלי החלב, פונה הוא אל היהודי כשפניו אדומות ובחמת זעם מבקש לדעת מדוע לא טרח להכין אף מאכלי דגים ובשר, לא דקה עד שמושקה מצא את עצמו כשהוא רכון על השולחן כשהפריץ מפליא בו את מכותיו ללא רחם על הזלזול המחפיר.

מי שמתיימר לחשוב כי אם הציבור החרדי ינהג באופן 'שוויוני', או בצורה 'מותאמת' כזו או אחרת התקשורת החילונית תעדן את הגישה שלה ותנהג בהגינות כלפי אוכלוסיה זו ותפסיק להסית, לפלג ולשסות את האוכלוסיות אלו באלו, חי בעלילה ובתסריט דמיוני שמעולם לא נכתב

הפריץ יוצא לדרכו והנה על הדרך פוגש הוא יהודי נוסף, הוא מעכב אותו ומודיע לו באופן חגיגי וכשחיוך רחב נסוך על פניו כי הוא בחר בו מכל תושבי הכפר לסעוד אצלו מחר בבוקר 'פת שחרית'. היהודי הלזה ששמע מאורעות היומיים האחרונים עם שני קודמיו כבר הסתובב בכפר והספיק להגיע לאוזניו, פנה מיד אל שכנו ממנו ביקש להלוות 'נבוט', לא פחות ולא יותר ומיהר לשוב אל ביתו.

למחרת ב-08:00 בבוקר קול נקישות רמות על דלת ביתו של היהודי אשר בדחילו ורחימו ממהר לפתוח את הדלת לרווחה ולקבל את פני הפריץ שבעיניו מנסה לתור אחר השולחן הססגוני ועטור המאכלים המשובחים אך לשווא.

"לא הודעתי לך שאני בא אליך לארוחת בוקר?", תוהה הפריץ, "בוודאי שהודעת", משיב היהודי. "נו, ומה הכנת", משיב הפריץ בתמיהה, היהודי ללא אומר ודברים צועד לעבר המטבח וחוזר כשהוא מצויד ב'נבוט' אותו הלווה אמש משכנו ומוסר אותו לידי הפריץ המופתע תוך שהוא ממהר להפשיל את מכנסיו ולרכון על השולחן הסמוך.

לתמיהת הפריץ השיב היהודי, "הבנתי מקודמיי שאדוני אינו מחפש לא לחם ולא חלב, לא דגים ולא בשר, אלא סיבה להכות יהודי. הבנתי מחבריי שמה שלא אעשה, מה שרק לא אכין, סופי שהפריץ יכה אותי, הוא כבר ימצא על מה. ובכן, הנני מוכן ומזומן… בבקשה, הנה הכנתי לך את הקלשון ואתה מוזמן להתחיל למלא את המשימה שלשמה הטרחת את עצמך לביתי".

יחסי הגומלין בין החרדים לתקשורת החילונית מעולם לא ידעה ימים יפים. מי שמתיימר לחשוב כי אם הציבור החרדי ינהג באופן 'שוויוני', או בצורה 'מותאמת' כזו או אחרת התקשורת החילונית תעדן את הגישה שלה ותנהג בהגינות כלפי אוכלוסיה זו ותפסיק להסית, לפלג ולשסות את האוכלוסיות אלו באלו, חי בעלילה ובתסריט דמיוני שמעולם לא נכתב.

הפריץ, שנהנה להציק ולהכות את היהודי המיושן והגלותי, תמיד ימצא את הסיבה להכות בו, ולא משנה כמה היהודי יתאמץ ויבוא לקראתו, לא משנה כמה יהיה השולחן ערוך ועטור במאכלים נחשקים וערבים. לעיתים נדירות אכן ברגעים הראשונים קיימת אשליה אופטית לפיה 'הצלחנו' לרצות את הפריץ, אך גם אם יפרגן חיוך מעושה, הרי שברגעים הבאים היהודי הגלותי, זה שלא מפסיק להזכיר לחובשי הכיפות השקופות מאין באו ומי היו אבותיהם, את הערכיות והמוסר ממנו ברחו ההורים והסבים, יחטוף מנה אפיים, שיחזירו אותו בחזרה אל מקומו הטבעי.

יודעים מה, תגללו לרגע ב"מדורי היהדות" השונים, הרי גם כתבה אינפורמטיבית על לדוגמה אפיית מצות… שאמורה להיות לכאורה חפה מכל אג'נדה חיצונית, שהרי גם החילונים חוגגים את חג הפסח כהלכתו, גם כתבה עניינית ככל שתהיה, לא תיגרע מהסטריאוטיפ שישורבב אליו, אם לא במרכז הכתבה אז בשוליו.

תשאלו כל כתב לענייני חרדים לאיזה תוכן מצפים ממנו שולחיו…

וישאל השואל, הרי איננו עוסקים ברצון להצטייר באופן כזה או אחר בעיני התקשורת? הרי מדובר כאן על חילול השם…

בואו לא ניתן לעצמנו לברוח ולחמוק אל אזור הנוחות שלנו ונזכור שחרדי שצעד כברת דרך מביתו ונכנס לסניף משרד הפנים המקומי כשממצחו נוטפים אגלי זיעה ביום חמסין, הרי אין לך חילול השם גדול מזה, הנה לנו החרדי בהתגלמותו, אחד לאחד מהקריקטורה בעיתון.

רוצה לומר, נכונה הטענה שאנחנו כמגזר איננו צריכים להגיש את הלחי השניה, אך בד בבד עלינו ללמוד לחיות עם המציאות העגומה ולזכור את העובדה שלא באמצעות התרפסות, עריכת טור או מונולוג נוקבים, או על ידי הפניית אצבע מאשימה אל הבית פנימה יבוצע השינוי.

הגיע הזמן שמי שמתיימרים לדברר את הציבור החרדי יפסיקו לחיות את חייהם בצל ה'מה יגידו' החילונים, ולעמוד 'דום', להגיב ולשרבט מונולוגים נוקבים לנוכח כל ציוץ שרקאי בתקשורת!

וכי רון חולדאי נדרש להתנצל על ההודעה בה הודיע כי בכוונתו לפתוח את ענף התרבות בניגוד להנחיות החל מסוף החודש? האם יו"ר ישראל בתינו העלה בדעתו להתנצל על קריאתו לציבור שלא למלא אחר הנחיות הקורונה?

בואו נחליט שאנחנו מפסיקים להתנצל!