פריצת דרך מדעית: צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליח לשקם פגיעה מוחית על ידי טיפול היפרברי (תא חמצן). זאת הפעם הראשונה במדע העולמי שטיפול לא-תרופתי מוכח כיעיל במניעת התהליכים המובילים להתפתחות של מחלת האלצהיימר. המחקר שילב סדרת טיפולים בתא לחץ של קבוצת נסיינים מעל גיל 65 לצד ממצאי מעבדה שנלקחו ממודל חיות.
המחקר נערך בהובלת צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב: פרופ' שי אפרתי, פרופ' אורי אשרי, ד"ר רונית שפירא, ד"ר פבלו בלינדר וד״ר אמיר הדני, כולם מבית הספר סגול למדעי המוח ומהפקולטות למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל אביב וכן מהמרכז הרפואי שמיר. תוצאות המחקר פורץ הדרך מתפרסמות היום בכתב העת היוקרתי Aging.
רפואה היפרברית היא צורת טיפול שבמסגרתה המטופלים שוהים בתאים מיוחדים, שבהם הלחץ האטמוספרי גבוה בהרבה מהלחץ שאנו חווים בגובה פני הים, ובנוסף נושמים אוויר המורכב מ-100% חמצן. רפואה היפרברית נחשבת לבטוחה, והיא כבר משמשת לטיפול בשורה ארוכה של מצבים רפואיים – לרבות כאן בישראל. בשנים האחרונות מצטברות ראיות מדעיות לכך שפרוטוקולים יחודיים של טיפולים היפרבריים יכולים לשפר את אספקת החמצן למוח ולעודד את ייצורם של כלי דם ותאי עצב חדשים.
השלב הראשון במחקר נערך במודל חיות ובמסגרתו הוכיחו באופן ישיר בבדיקת רקמת המוח כי פרוטוקול טיפולי מסוים מביא לשיפור תפקוד כלי הדם, יצירת כלי דם חדשים, מונע את שקיעתם של פלאקים עמילואידיים חדשים על תאי העצב ואף מוביל להסרת פלאקים עמילואידיים קיימים. עמילואידים הם חלבונים בלתי-מסיסים, ששקיעתם במוח מקושרת למחלות ניווניות קשות כמו אלצהיימר.
בשלב הבא נבדקה השפעת הטיפול גם בבני אדם מעל לגיל 65 עם ירידה בתפקודי המוח בדגש על ירידה משמעותית בזיכרון – שלב לפני אלצהיימר ודמנציה. הטיפול כלל סדרה של 60 טיפולים בתאי לחץ, לאורך תקופה של 90 יום, והערכת ההשפעה המוחית נעשתה באמצעות MRI ברזולוציה גבוהה. פרוטוקול הטיפול ההיפרברי הוביל לזרימה משופרת ב-16% עד 23% של דם למוח, לשיפור בזיכרון של 16.5% בממוצע, לשיפור בקשב ובריכוז של 6% בממוצע ולשיפור ממוצע במהירות עיבוד המידע של 10.3%.
"על ידי לימוד וטיפול בסימפטומים של מחלת האלצהיימר בחיות מודל, נוכל ליישם את ההבנות שלנו גם בבני אדם", מסביר פרופ' אורי אשרי. "לאחר סדרת טיפולים היפרבריים, מבוגרים שכבר סבלו מאובדן זיכרון הראו שיפור בזרימת הדם במוח – וכן שיפור ממשי בביצועים קוגניטיביים. בכך הצלחנו להדגים את הפוטנציאל הטמון ברפואה היפרברית לטיפול במצבים נוירולוגיים שמקורם בהיפוקסיה, כלומר במחסור בחמצן שמגיע לתאים".
"פריצת הדרך התאפשרה הודות לגישה מחקרית חדשה העושה שימוש במיקרוסקופים מולטי-פוטוניים", אומר ד"ר פבלו בלינדר. "זה אפשר לנו לעקוב אחר שיפורים במדדים של חיות המודל במעבדה לפני ואחרי כל טיפול בתא, ובד-בבד לעקוב אחר קוטר כלי הדם והיווצרות הפלאקים העמילואידיים במוחם".
"השילוב של חיות מודל שאפשר ללמוד מהן על הפתולוגיה של המחלה, יחד עם טיפול קיים וזמין, מעורר תקווה לגבי היכולת שלנו להילחם באחד האתגרים הגדולים ביותר של העולם המערבי", מוסיפה ד"ר רונית שפירא. "לפי התוצאות שלנו, טיפולים היפרבריים בגיל צעיר עשויים למנוע כליל את המחלה הקשה".
"על ידי טיפול בבעיית השורש של ההתדרדרות הקוגניטיבית עם הגיל, אנחנו למעשה ממפים את הדרך לקראת מניעה", מסכם פרופ' אפרתי. "ייתכן שרפואה היפרברית טומנת בחובה את ההזדמנות לחיות עם תפקוד מוחי גבוה ללא קשר לגיל הכרונולוגי. הרעיון הוא להתחיל בטיפולים לפני הופעתם של תסמינים קליניים לדמנציה, עוד לפני ניוונן ואובדנן של רקמות מוח רבות, בשלב שבו נחסמים כלי דם ויורדת זרימת הדם ואספקת החמצן במוח – וזה יכול להופיע כבר בגיל צעיר יחסית".
