יו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' תקף בחריפות את ח"כ ניר אורבך מימינה שהחליט להצביע בעד הממשלה המסתמנת וכתב בטוויטר: "רוב מניין ובניין רבני, מנהיגי ומצביעי הציונות הדתית, שמתנגדים בכל תוקף לבגידה בערכים ובבוחרים ולהקמת ממשלת שמאל-תומכי טרור, הם לא הציונות הדתית של ניר אורבך. רק הוא כמובן. רציתי לכתוב שהוא אפס. אבל הוא שחצן חצוף, שקרן, ורודף כבוד ותפקידים שאם היה מקבל שיריון אצלינו היה בא מיד".
"תקראו", כתב על הדברים שפרסם אורבך, "זה חשוב כדי להבין את התהליך ההתנתקות שעוברת ימינה. אוסף קלישאות נבובות, שיטחיות ומלאות סתירות פנימיות של איש מבולבל שאיבד את הדרך. תגיד ניר, אם ממשלת "האחדות" היא כזה דבר טוב לכתחילה כמו שאתה כותב בערגה בפוסט הזה למה הלכתם עליה רק בדיעבד אחרי שלא הצלחתם להקים ממשלת ימין?"
"בהתנערותו מהציונות הדתית אורבך עושה לה שירות טוב ומנקה אותה מאחריות. הציונות הדתית לא בוגדת בערכיה ונשארת נאמנת למחנה הלאומי. הוא מוציא עצמו במפורש ממנה ומייצג למעשה רק את עצמו. הוא ושותפיו לעריקה יעלמו והציונות הדתית תמשיך להוביל ולהנהיג בע"ה בדרכה וערכיה".
"לכל מבקרי הציוץ החריף הזה", כתב יו"ר 'הציונות הדתית' כדי להסביר את סגנונו הבוטה: "יש רגעים שבהם חייבים למחות. אורבך בחוצפה פגע בכבודם של רוב מניין ובניין רבני, מנהיגי, ואנשי הציונות הדתית. הם כואבים, שבורים ונבגדים מעצם המעשה של אורבך, שמוסיף חטא על פשע ומבקש גם להוציא אותם מחוץ למחנה. את כבודם אני דורש במחאה החריפה הזו. לא את כבודי".
"לכל מבקרי הסגנון החריף, אני פשוט מאלה שמזדעזע ממעשים קשים הרבה יותר מאשר מביטויים קשים. הסלחנות כלפי מעשים חמורים ומסוכנים רק בשל כך שהם עטופים במילים יפות והזעזוע המקביל ממילים קשות שבסך הכל מתארות את המעשים הקשים כפי שהם ללא העטיפות משקפים לטעמי בלבול מוסרי גדול בין עיקר לטפל".
"הויכוח כאן הוא לא על התפריט בארוחת הצהרים וגם לא על גידול החסה בשטחים. מוכרים את עם ישראל וארץ ישראל ותורת ישראל. מקימים ממשלה עם תומכי טרור, פוגעים אנושות בזהות היהודית, וגורמים נזק אדיר לתהליך הגאולה תוך מעשה רמיה וגניבת דעת".
"מי שמגיב ברוגע ושוויון נפש שיבדוק טוב את עצמו ועד כמה זה איכפת לו באמת. כשכואב את צועקים. צועקים חזק. וזה לא נעים ואפילו מחריש אזניים. תעשו לעצמכם מבחן, איך הייתם מגיבים חלילה מול פגיעה פיזית קשה באחד מיקיריכם. ככה צריך להרגיש כל אחד שאוהב את המדינה הזו והעם הזה מול הפגיעה הקשה בהם מצד ימינה".
יו"ר סיעת הציונות הדתית חה"כ אורית סטרוק: "חברת מופת יכולה להכיל ימין ושמאל בבית אחד. חברת מופת צריכה להקיא מתוכה כוחות שוליים" – זה משפט-המפתח בפוסט של ניר אורבך. אמור מעתה: הליכוד, החרדים, והציונות הדתית – הם כוחות השוליים שצריך "להקיא". עבאס וטאהא והאחים המוסלמים – הם חלק מחברת המופת. רק למה אמרתם הפוך אם זה לכתחילה?"
חה"כ ד"ר שלמה קרעי, הליכוד: "בושה. רימה, שיקר ותעתע, מעל באמון וכפר בטובתם של בוחריו, המודאגים מממשלת השמאל הקיצונית והמסוכנת הזו. נגד הנגב, נגד ההתיישבות, נגד תורת ישראל, נגד הצביון היהודי של המדינה ובעד הדיקטטורה המשפטית. הרווחת ביושר הפגנות תמיכה של הדגלים השחורים, מהיום ועד הפלת הממשלה בעז"ה".
ח"כ ניר אורבך מימינה הודיע היום סופית כי יצביע בעד הקמת הממשלה בראשות יו"ר מפלגתו נפתלי בנט עם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד: "החלטתי לסיים את התיקו בפוליטיקה הישראלית. החלטתי להצביע בעד ממשלת האחדות", מסר.
"תיקו הוא מונח תלמודי המבשר על סיום דיון באי הכרעה בין אמוראים או תנאים כאשר לא ניתן לענות תשובה על שאלה באופן מוחלט. עם תחושה זו אני מסתובב בשנתיים האחרונות. אחרי אלפיים שנות גלות זוהי מציאות חיינו, עם כל הקושי שבדבר הגיעה העת לשים סוף לתיקו הזה. אני צועד בדרך הזו לא בלב שמח או בנפש חפצה, אני צועד בדרך הזו דווקא בגלל שהיא לא ברורה, אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. עם הנצח מפחד מהתיקו".
"הכל כבר נכתב ונאמר ונטחן עד דק. אזרחי מדינת ישראל הלכו בשנתיים ארבע פעמים לקלפי. דור העתיד של מדינת ישראל, הילדים שלנו, הצביעו בשנתיים האחרונות 4 פעמים לכנסת. דמוקרטיה לא לתפארת מדינת ישראל. זו לא החלטה פשוטה אבל היא מחוייבת במציאות החיים בה אנו קמים בוקר בוקר, למעלה מ-700 ימים של חוסר יציבות שילטונית, במשבר אזרחי, בשיח אלים, בתחושה של כאוס. על סיפה של מלחמת אחים. כבר לא אור לגויים".
"נדמה כי הגענו לתיקו הזה כי שכחנו מאין באנו ולאן אנו הולכים ולפני מי אנחנו עתידים לתת דין וחשבון. אחרי תיקו בלתי נגמר בשלה השעה לנסות לנסח מחדש את אתגרי החזון הציוני, את המכנה המשותף של החברה בישראל בשנים הבאות".
"מראשיתה כללה בתוכה האידיאולוגיה הציונית את יצירתה של 'חברת מופת' – חברה אידיאלית בארץ ישראל שתהיה צודקת יותר וטובה יותר מחברות אחרות. משמעותה של 'חברת מופת', וכיצד מעצבים אותה היתה אחת הסוגיות המרכזיות עליה כתבו רבים מהמנהיגים והוגי הדעות הציוניים, והיא נוגעת בשאלות של אחריות המדינה לאזרחיה, אחריות האזרחים כלפי המדינה, סולידריות חברתית, כלכלה, אי שיוון ועוד. חברת מופת יכולה להכיל ימין ושמאל בבית אחד. חברת מופת צריכה להקיא מתוכה כוחות שוליים".
"בתוך חברת המופת הזו לציונות הדתית, על ערכיה הנצחיים של עם, תורה וארץ, צריך להיות מקום מרכזי. לצערי גם הציונות הדתית הפוליטית ממנה באתי זאת שידעה לשתף פעולה עם ימין וגם עם שמאל איננה עוד, היא נוכסה ע"י כוחות שאינם מייצגים אותי או את הקהילה ממנה באתי. לצערי אין חוט המקשר בין הציונות הדתית הממלכתית לבין מפלגת הציונות הדתית. זו לא דרכנו. זו לא דרכי. זה לא בית המדרש שלי".
"לא סוד הוא שהעדפנו ופעלנו להקמת ממשלת ימין. אני מגיע מהימין האידיאולוגי ושם אני מתכוון אי"ה לפעול. בהמשך למאמצים שממושכים של חברי נפתלי בנט להקים ממשלת ימין, אני עד הימים האחרונים עשיתי ככל שביכולתי בשביל שתוקם, כולל פעולה אקטיבית שאף ח"כ מהימין לא עשה. אבל לא לעת הזאת הגעתי למלכות. זוהי ככל הנראה קריאת השכמה. כי מדינת ישראל והחברה הישראלית יצליחו להתקיים פה רק אם נחזור לבסיס כמו באגדת חז"ל הידועה".
"היה היו שני אחים ולהם חווה משותפת. אחד נשא אישה ונולדו לו עשרה ילדים והשני נותר רווק ולכן חילקו ביניהם את החווה. בכל לילה כל אחד לקח מהתבואה שלו והעביר לשדה של אחיו מתוך מחשבה שהאח השני צריך יותר את הפרנסה ממנו. באחד הלילות בעודם מטפסים להביא את האלומות זה לזה נפגשו שני האחים בפסגת הגבעה. הם הבינו מיד מה קרה, נפלו זה לזרועותיו של זה, בכו התחבקו והתנשקו".
"זו הגבעה המכונה הר הבית, אשר עליה בחר הקב"ה לבנות את בית מקדשו. הממשלה החדשה שתקום היא ממשלה שמטרתה לנסות ולחבר ביננו, שנדאג אחד לשני, שנכבד אחד את השני", דברי אורבך.
