ביום שישי ערב שבת קודש "פנחס", כ"ב בתמוז יחול יום ההילולא של הרה"ק רבי יצחק אייזיק לאנגאר מסטרעטין זיע"א, שנסתלק לבית עולמו בכ"ב תמוז תש"ז, במהלך השבועות האחרונים, התגייסו תלמידיו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו בברוקלין, בהוראתו של ראב"ד מרוקו, לשפץ את ציונו של רבי יצחק אייזיק שנחשב כאחד מגדולי האדמורי"ם והמקובלים בדורו.
הרה"ק רבי יצחק אייזיק לאנגנער מסטרעטין נולד בשנת תרל"ו לאביו ר' יודא צבי השני מסטרעטין, ולאמו בשהיתה נינת רבי יצחק אייזיק מקאלוב זי"ע. כבר בילדותו נחשב לפלא והיה בקיא כנער צעיר ממש בששה סדרי משנה וביד החזקה להרמב"ם בעל פה מילה במילה, ונודע בהמשך כמי שהיה בקי נפלא בתורת החן וכל רז לא אניס ליה.
מסופר שפעם נפגש רבינו עם רבי ר' אלימלך מטאהש ובשיחתם היה רבי יצחק אייזיק, חוזר בעל פה על עמודים שלימים של ספר עץ חיים וספר פרי עץ חיים כלשונו. ספרו "קן צפור" על ספר תהלים, הוא ספר נפלא מלא בודות התורה ומעיד על גדולתו העצומה של מחברו, שגילה, תילי תילין לגלות רמזי דחכמתא הטמונים בעמקי זמירות דוד המלך ע"ה.
בשנת תרס"ז בהיותו בן שלושים ושתים נפטר אביו ואלפי חסידים נהרו אחריו למלא מקום אבותיו בעיר סטרעטין, ובהמשך הלכו אחריו כשעבר לעיר בויבריקא שבגאליציה, במהלך מלחמת העולם הראשונה ברח הרבי לבודפסט שבהונגריה ואחריה חזר לעיר בויבריקא.
על נסיבות הגעתו לניו יורק מסופר: בשנת תר"פ יצאה משלחת נכבדה מחסידי סטרעטין שהיו כבר בארה"ב, ובקשו שיגיע להיות מנהיגם הרוחני, הרבי שהיסס בדבר נזכר בדברי סבו רבי אורי מראהטין שאמר "שמבואר בספרים הקדושים שמשיח צדקנו יתגלה למדינה זו אשר רוב מנין ובנין של כלל ישראל דרים שם" היה זה חזון של עין צופיה למרחוק, כשסבו התבטא כי יבוא יום שהמדינה בה יהיו הכי הרבה יהודים תהיה ארה"ב, והתבטא ש"ראשית צעדי משיח יהיו במדינת אמריקה", רבי יצחק אייזיק קיבל את ההצעה. כשנשאל על ידי אחד מהגדולים איך עזב את מקום אבותיו אמר הרבי ש"באירופה יבואו עוד ימים שחורים" ברמז לשואה האיומה שהתפרצה שנים לאחר מכן באירופה תחת קלגסי השלטון הנאצי.
זקן האדמורי"ם, הרבי מטשרנוביל בני ברק שליט"א ששמע מזקני חסידי בעלז, שהרבי המהרי"ד מבעלז לא רצה לנסוע לאמריקה אך כששמע שרבי יצחק אייזק נסע לשם אמר "אם הוא שם איני פוחד להכנס לארה"ב"
רבי יצחק אייזק הגיע והקים את בית מדרשו באיסט סייד במאנהעטן ופתח בה את קהלתו ויסד שם תקנות לחיזוק הדת כשמאידך ביתו היה פתוח לכל יהודי כביתו של אברהם אבינו ונודע בהכנסת האורחים וקירוב יהודים רבים שבזכותו נשארו שומרי מצוות בניסיונות הקשים של אמריקה החומרית.
מידי שבת התארחו המוני יהודים בביתו בסעודות השבת שוהקשיבו להדרכתו, והוא השרף המורם מעם שהיה מגדולי מקובלי דורו ידע לקרב כל יהודי באשר הוא. בשנת תש"ז נחלה רבי יצחיק אייזק ובכ"ב תמוז נסתלק לחיי עד וע"פ צוואתו קברו איתו את הבגד ממשי שלבש על גופו בשבת קודש.
כאמור במשך השנים לא שפצו את הקבר הישן וכעת בהוראת האדמו"ר רבי יאשיהו, שלימד ולמד מתורתו של רבי יצחק אייזיק, נשלחו תלמידיו לשפץ ולקומם את מקום מנוחתו שמשמש כמקום תפילה ותחינה ליהודי ארה"ב, וידוע כמסוגל לישועות.
