השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר האשים היום (רביעי) את ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא טרפד את החלטתו לחסום את השימוש בטלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים, וכעת מסתבר כי עשה זאת מאחורי גבו, ופנה לנציבת שב"ס קטי פרי בעניין בבקשה שלא תוציא לדרך את החלטתו. בשב"ס הכחישו כי התקיימה שיחה בנושא בין השניים.
במשרד לביטחון לאומי רצו לדון בחסימה סלולרית של שני אגפים בכלא עופר, אבל עקב חודש הרמדאן, ומחשש שזה יגרום לסערה ברחוב הפלסטיני בזמן המתיחות הביטחונית, נדחה הדיון בנושא. אחרי הרמדאן, נערך דיון במשרד לביטחון לאומי, ובו הוחלט להוציא לפועל את המהלך, תוך שימוש בטכנולוגיה קיימת למיסוך סלולרי שהופך את המכשירים המוברחים לחסרי תועלת.
עוד מבחזית החדשות
- מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
- "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
- איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
- תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
- מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני
באפריל 2019 התקיימה שביתת רעב של אסירים ביטחוניים, כשהסיבה הייתה הכנסת טכנולוגיה לחסימת הסלולריים בבתי כלא בישראל. השביתה הסתיימה לאחר שישראל הסכימה לבקשת האסירים הביטחוניים להתקין טלפונים ציבוריים באגפים בכלא קציעות ורמון, על מנ שיוכלו לשוחח עם קרובי משפחתם מדרגה ראשונה בצורה מבוקרת.
גורמים ביטחוניים ומדיניים הבהירו אז כי סירבו לדרישת האסירים להסיר את האמצעים לשיבוש הטלפונים הסלולריים, מהלך שהיה מאפשר להם לערוך שיחות באמצעות טלפונים ניידים שהוברחו לאגפים. מאז ועד היום טרם הושלם המהלך.
בדיון שנערך לאחר הרמדאן שבו השתתפו כל גורמי הביטחון, הוחלט לצאת לדרך ולמסך שני אגפים של אסירים ביטחוניים בכלא עופר. במשרד לביטחון לאומי התנגדו להצבת טלפוניים ציבוריים במקום בטענה כי אסיר ביטחוני לא מחויב לקבל אפשרות לשיחות עם קרובי משפחתו. לאחר הדיון הוחלט למסך שני אגפים בכלא עופר, למרות הטענה שיש הסכם מ-2019 להעניק להם טלפון ציבורי במקום. ל-ynet, נודע כי ראש הממשלה פנה ישירות לנציבת שב"ס קטי פרי כדי שמהלך זה לא יצא אל הפועל.
מדובר בסוגיה מורכבת מבחינה ביטחונית. לצד הרצון להרע את תנאי האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל ולספק להם רק את מה שמחויב על פי אמנות בין לאומיות, גורמי הביטחון בישראל לוקחים בחשבון שיקולים רחבים יותר, כמו ההשלכות שעלולות להיווצר ממהלכים כאלה.
שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן האשים בשנה שעברה את השב"כ בכך, שסיכל את מאמציו כשר לביטחון הפנים להרעת תנאי האסירים הביטחוניים, וטען כי הארגון "הציג תרחישי אימים לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו". ארדן, שהעיד בפני ועדת הבדיקה לבריחת האסירים מכלא גלבוע, הציג את שב"ס כארגון בעל תרבות הסתרה, המחפש שקט בכל התנהלות מול האסירים הביטחוניים, שחיים לדבריו בסוג של "קייטנה" ובתנאי מחיה משופרים לעומת האסירים הפליליים.
ארדן סיפר לחברי הוועדה על הקמת "ועדת קטבי", שמטרתה הייתה להרע את תנאי המחיה של מחבלים בבתי הכלא בישראל, ואמר כי הדוח של הוועדה "הצביע על שורת צעדים להצר את האוטונומיה שבה מתנהלים האסירים הביטחוניים באגף". הוא טען אז כי "לשב"כ יש סמכות לנהל את שב"ס בסוגיית האסירים הביטחוניים, אבל הוא לא לוקח אחריות על התוצאות. יש ביקורת נגד שב"ס בגלל היחס לאסירים הביטחוניים, אבל בהיבט הרחב הוא שק חבטות ו'ילד כאפות' של ארגוני הביטחון האחרים".
ארדן נתן כדוגמה את הכוונה להפעיל חסימה סלולרית בבתי הכלא, בעקבות תופעת הברחות המכשירים הניידים. "ראש השב"כ שעמד לסיים את תפקידו, יורם כהן, נתן לי את הטיפ להשתמש בחסימה הסלולרית ב-2017", סיפר. הוא תיאר תהליך של שנתיים של עבודה, עד לרגע שבו משרדו ביקש להפעיל פיילוט של חסימה סלולרית בבתי כלא ביטחוניים בדרום. לדבריו, בפגישה עמו ועם נתניהו, ראש השב"כ דאז נדב ארגמן דרש לדחות את הפעלת המיסוך והציע דיאלוג עם האסירים שבמסגרתו יותקנו טלפונים ציבוריים באגפים. באותו זמן, האסירים הביטחוניים התנגדו בתוקף להפעלת החסימה ובשל כך דקר מחבל של חמאס את אחד מקציני כלא קציעות.
