ישנו דפוס חשיבה המצוי אצל הרבה אנשים ובפרט לגבי עולם הכושר והתזונה באופן ההסתכלות על החיים – שחור ולבן. הכל או כלום. או 6 אימונים בשבוע או נסיעה ברכב אפילו לרחוב הסמוך. או אכילה קפדנית בשימת לב לכל כף מרק, או שמתעלמים מהכל ואוכלים מהיד לפה, מה שבא ברוך הבא.
ופה צפה לה בעיה. זאת שרובנו היה מעדיף לדחוק אל פינה נוחה ולהמשיך ממנה והלאה. כי הרי ברור לכולנו שלא דומה אימון של 40 דקות עם תחילה אמצע וסוף עם יעדים ברורים לאימון חפיף של 10 דקות. אבל ללא ספק, גם האימון הקצר יותר עדיף מכלום!! מה עוד שדי בטוח שגם האימון הקצר הזה והחוויה שנשארה ממנו תגרור עוד ועוד פעילות גופנית בהדרגה, ותמשיך לקחת אותנו לעוד הרבה דברים חיובים ומאתגרים.
כך גם לגבי התזונה שרובנו אוהב להתרגל לשיטת הכל או כלום, מדיאטה חנוקה לשחרור החגורה. וכ"כ חבל, מכיוון שבסופו של דבר שינויים גדולים מתחילים מאוסף של פעולות קטנות כמו הוספת ירק כלשהו לארוחת בוקר, ארוחות מלאות ולא אוסף של נשנושים, בקבוק מים קטן ולא פחית מזדמנת. כל אלו הם דברים שמשנים לנו גישה. משנים לנו חיים.
—
ישראל וייס הוא מאמן כושר ותזונה בפנימיית קרית הילד ירושלים.
