כשנה לאחר ההתרסקות של בראשית 1: אחרי לא מעט דיווחים סותרים, היום יצא לדרך פרויקט 'בראשית 2'. הפרויקט החדש ינסה להצליח היכן שהקודם כשל, וינסה לנחות על הירח בחציון הראשון של 2024.
באירוע חגיגי הבוקר בבית הנשיא ריבלין, הוכרז באופן רשמי פרויקט 'בראשית 2', שהפעם לא יכלול גשושית בודדת, אלא מערך של 3 חלליות: גשושית שתוגדר כ'גשושית האם' ועוד שתי גשושיות, שיבצעו בפועל את תהליך הנחיתה בשני אתרים שונים על גבי אדמת הירח.
בעוד שתי הגשושיות ימשיכו לבצע ניסויים מדעיים שונים, החללית המקפת תמשיך להקיף את הירח במשך מספר שנים, ותבצע בעצמה ניסויים מדעיים. בראשית 2 צפויה לשקול כ-630 קילו, כאשר כל אחת מהנחתות תשקול כ-120 קילו לפני הנחיתה, וכמחצית ממשקל זה לאחר הנחיתה.
עם סיום פרויקט החללית 'בראשית 1', הוחלט בוועד המנהל של SpaceIL כי יהיה נכון להמשיך את "אפקט בראשית", ולצאת לדרך עם פרויקט 'בראשית 2'. בעמותה אמרו כי לאחר תהליך תחקור והפקת לקחים מעמיקים, נבנתה משימת בראשית 2 במסגרתה תשוגר לירח חללית המורכבת ממערך של שלוש חלליות – חללית מקפת (אורביטר) ושתי חלליות נחתות כאמור. הנחתות צפויות לנחות בשני אתרים שונים של הירח לטובת ביצוע ניסויים מדעיים שונים ובזמנים שונים. במקביל, החללית המקפת מיועדת כאמור, להקיף את הירח במשך כמה שנים ולבצע ניסויים מדעיים ועבודה חינוכית מול תלמידים בארץ וברחבי העולם.
כזכור, בשנת 2019 יצאה החללית הישראלית הראשונה בדרכה לירח, החללית אכן הגיעה לירח – אבל לא הצליחה לנחות בשלמותה והתרסקה על אדמתו, לאחר שתקלה במאיץ גרמה לכיבוי מנוע ואובדן גובה רב. "הגענו לירח, אבל לא בחתיכה אחת. זה כאב גדול לצד הצלחה אדירה", אמרו בחדר הבקרה ביהוד. נתניהו: "עצם הניסיון הוא הישג כביר".
בראשית 2 לא תהיה מאמץ ישראלי בלבד, ומדינות נוספות יוכלו להשתתף ולתמוך בפרויקט, שעלותו ההתחלתית עומדת על 100 מיליון דולר. מחצית מהעלות צפויה להגיע משיתופי פעולה בינלאומיים, ושאר התקציב צפוי להגיע מחסויות וכן מתורמים. הפרויקט יופעל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשיה האווירית.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר כי "המסע של בראשית 2 לחלל הוא מסע ייחודי. אם הוא יצליח, ואני בטוח שהוא יצליח, הוא יסייע לנו להבין טוב יותר את היקום שבו אנחנו חיים". הנשיא הוסיף: "אני מאמין כי השקתה של בראשית 2 היא מאורע מרגש והיסטורי – היא הזדמנות לרענן את נקודת המבט שלנו. להזכיר את האחריות שלנו, בני האנוש שגרים בכדור הארץ, לכדור הארץ".
שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, אמר באירוע: "משרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל הישראלית גאים להיות שותפים לפרק השני של משימת 'בראשית'. מדובר במיזם פורץ גבולות ומעורר השראה, וביזמים נחושים המהווים דוגמה ומופת לכל מי שנושאים את עיניהם לעולם החדשנות. אנחנו שמחים לבשר שבשיחות שערכה סוכנות החלל הישראלית, כבר שבע מדינות מחמש יבשות שונות הביעו עניין בהשתתפות בפרויקט, וגם בשיחות עם האמירתים הנושא עלה מספר פעמים. אין לי ספק כי 'בראשית' תצליח להצית שוב את הדמיון של כולנו, להגדיר מחדש את גבולות האפשר ולבסס את מעמדה של ישראל כמעצמה של חדשנות".
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר: "חדשנות טכנולוגית פורצת דרך, הצתת הדימיון ועמידה באתגרים טכנולוגיים – כל אלו הן חלק בלתי-נפרד מהווייתה של התעשייה האווירית. התעשייה האווירית הציבה את ישראל כחברה במועדון החלל המצומצם בעולם ואנו רואים באופן טבעי את המשך השותפות עם SpaceIL יחד הגענו להישגים מדהימים בפעילות חלל אזרחית, סחפנו מדינה שלמה ורבים ברחבי העולם ב"אפקט בראשית" והצתנו את ניצוץ המדע והטכנולוגיה בקרב ילדי ישראל. היכולות הטכנולוגיות המתקדמות בתעשייה האווירית, לצד התעוזה שלSpaceIL הובילו את ישראל למשימתה ההיסטורית לירח ואנו שמחים לחבור לשותפינו במשימת ההמשך – בראשית 2. התעשייה האווירית תמשיך להוביל את תעשיית החלל בישראל לפיתוח טכנולוגיות וקידמה וזאת בזכות התשתית ההנדסית, הידע הנצבר, היכולות וההון האנושי הטוב בישראל".
מנכ"ל SpaceIL שמעון שריד, התייחס גם הוא לשיגור הצפוי בעוד קצת יותר משלוש שנים: "״בתוכנית בראשית אנו מכוונים רחוק. לא רק לחלל הרחוק, אלא גם לעתידה הרחוק של מדינת ישראל. זאת נעשה, דרך הגברת הסקרנות והתקווה, היכולת לחלום ולהגשים, ודרך העצמת החינוך הטכנולוגי, המחקר, המדעים, וההנדסה בקרב תלמידי ישראל. כל זאת, על מנת לשמר את המובילות הטכנולוגית הישראלית, אשר שואבת את עוצמתה מהתלמידות והתלמידים של היום, הם המדענים, והמהנדסים של המחר".
כפיר דמרי, אחד ממייסדי עמותת SpaceIl אמר בפתח האירוע: "ישראל חוזרת לירח".
