בגיל 8 שלחו אותי ללמוד אקורדיון. אני אומנם לא זוכרת איך מנגנים על הכלי כהלכה, אני כן זוכרת את תנועת הסגירה והפתיחה הבלתי פוסקת. ממש שנת אקורדיון, זה מה שאני מרגישה. פותחים – סוגרים, בעיקר סוגרים…
אם יש לכן ילדים בגיל גן חובה ועד כיתה ב', אתן ודאי שותפות איתי לתסכול של ילדה שמנסה ללמוד לקרוא ולכתוב כהוגן, או להבין את החומר החדש, כפל, דרך המרחב הקולי או פלאי ה'זום'.
מה הפלא שבת השמונה ניגשה אלי יום אחד ואמרה בתסכול: או שיהיו לימודים, או שלא יהיו בכלל. אי אפשר ככה יותר.
צודקת, מי יכול כך?
ובתחילת השבוע אי אפשר להימנע היה מלעקוב אחריו דבריו של ראש הממשלה ולשפשף עיניים בתדהמה. הוא הבטיח שחודש יולי, שבדרך כלל נחשב לחופש גדול, יהיה השנה חלק משנת הלימודים, כדי לאפשר לתלמידים לצמצם פערים.
רגע, לא הבנתי. איזו שנת לימודים מאריכים בדיוק? שנה שלא היתה? שנה שלא קיימת? שנה בה מדי בוקר הילדים התעוררו ותהו מה יעלה בגורלם היום? שנה שבה מעט אמיצים פתחו חיידרים, אך רובם ככולם פשוט טיפסו על קירות הבית ולמדו אולי צניחה חופשית, אך לא שום מקצוע אחר?
עשו מאתנו צחוק, עשו מהילדים שלנו שפני ניסיון ובעיקר הוכיחו לכולנו שאנחנו ממש לא מעניינים אותם. בתחילת הקורונה, לפני שנה, עוד חשבו שישתלטו מהר על המגיפה והיא תיעלם. אך הזמן עבר, המגיפה התגברה ובמקום לשבת ולהפנים את הסצנה ולבנות תפאורה מתאימה, המשיכו להתנגח פוליטית, המשיכו לדאוג לקרובים לשמנת, המשיכו להלום בנו ולזרוק אותנו מכיסא לספסל, מוועדה לוועדת חריגים, עשו הכל – מלבד לעשות מה שצריך. לא נוצר מתווה שמאפשר לימוד תקין של ילדים, לא נוצר מתווה שמאפשר להורים לצאת לעבודה, לא נוצר מתווה שמאפשר לילדי כיתה א' ללמוד קריאה וכתיבה ולא נוצר מתווה שמשאיר מישהו שמאמין למילה שיוצאת מאיזו דמות שאמורה להיות חלק מההנהגה.
איך אפשר לשקר שוב ושוב ושוב ואז לבקש מהציבור: תאמינו לי?
איך אפשר לעשות צחוק מכל כך הרבה הורים וילדים מתוסכלים? איך אפשר לפתוח קניון לפני שפותחים כיתת לימוד?
האמת, עם כל השנה האחרונה, אני מתחילה לאהוב את הרעיון של להשאיר את הילדים בבית. גם ככה מסתכלים עליהם רק כעל יצורים שצריכים לעמוד בהספקים שנכתבו לפני תקופה שכבר ממש לא רלוונטית לימינו. ברגע שנוצרה סיטואציה חדשה שמוגדרת חירום, היה צריך להפוך את כל המשרדים על פיהם ולהתאים אותם לצורך החדש. לשבת עם מנהלים, עם מורים, לשבת עם השטח ולבנות מתווה אמין וברור שיאפשר לילדים לקחת קורסים שישאירו אותם עם ידע בסיסי לחיים, אולי הגיע הזמן לשנות את שיטת הלימודים ולעשות כבר משהו מותאם ל 2021, עם ילדים חדים וחכמים, בעלי יכולות טכנולוגיות, בעלי שכל ישר שכבר לא מאמינים לסיפורי אגדות, אולי מלמעלה, בכוח מנסים לגרום לנו להבין שצריכים שינוי, אבל לא כולם מבינים.
בת השמונה, מסתבר, הבינה מהר יותר, כצפוי, מה שגדולי המנהיגים לא הבינו. "נשאיר את שיעור ציור וספורט, נאכל ממתקים, מה שאני יודעת בחשבון זה כבר מספיק לי. אני לא רוצה יותר בית ספר, אני רוצה להיות בבית ולעשות כיף".
צודקת. עם הקיטנה הזו שמתנהלת שם בבית הנבחרים, עדיף את החופש הגדול בבית.
