בקריירה ארוכת שנים של תפקידים ציבוריים ופוליטיים, חוותה רבקה רביץ (46), לא מעט רגעים מרגשים. אישה חרדית ואם לשנים עשר ילדים, משמשת כראש הסגל של נשיא המדינה היוצא, ראובן ריבלין – אכן גורם להרבה גבות להתרומם.
בשבוע שעבר טס הסגל של הנשיא היוצא, לביקור ממלכתי בבית הלבן, במהלכו נפגשו עם נשיא ארצות הברית הנבחר, ג'ו ביידן. מבחינת רבקה רביץ, זה היה המפגש המרגש ביותר, כאשר ביידן בחר לכרוע ברך לפניה כששמע שהיא אם לשנים עשר ילדים.
"היינו בפנים רק הנשיא ריבלין, בתו ענת ואנוכי", שחזרה רביץ. "לפני שנכנסו הפמליות והתקשורת, הייתה שיחה מרגשת. הוא ממש קיבל אותנו בחמימות, בידידות ועם חיוכים, והיה נעים וחביב, אמר שהוא שמח לראות את ענת – שמסרת לו מצדה מסר מילדיה, וכך החלה להתפתח שיחה משפחתית נעימה על ילדים ואז הנשיא הציג אותי ושאל, נחש כמה ילדים יש לה? 12!" ביידן המופתע ביקש לאמת מולה את המידע וכשהגיבה בחיוב ואף סיפרה שיש לה נכדים, הוא שיתף שמגיע ממשפחה נוצרית מאמינה ואמר: 'אני לא מאמין לדבר כזה. אני חייב לכרוע ברך בפני אמא כזאת'".
"הוא לא כרע ברך כי אני ראש סגל או כי אני דוקטור – אלא משום שאני אמא. הערך הזה של אימהות ומשפחה גרם לו ממש לרדת על ברכיו", כך משתפת רביץ במחשבותיה.
בימים אלו, לאחר שהנשיא סיים את תפקידו, מביטה רבקה רביץ סביבה ומנסה לתכנן את העתיד. בסוף השבוע כבר הצהירה בראיון לתקשורת כי יש בה רצון להיות חברת הכנסת הראשונה ביהדות התורה. עד היום זכו משפטים כאלו להתקבל בקרב אנשי החברה החרדית, בבוז, בכעס ואף באשמה בצירוף ביטויים אנטי פמיניסטיים. אך אצל רבקה רביץ זה עובר די שקט, לפחות כלפי חוץ. "אני יודעת שבסוף זה יקרה. אני מאמינה שהשינוי יהיה תהליכי, זה מאוד קשה לאדם החרדי לשנות את מוסכמות החשיבה. אגב, בכל מפלגה, גם ביש עתיד הליברלית לצורך העניין, אף פוליטיקאי לא יפנה את מקומו מרצון. אם לא היה לחץ חברתי לשבץ נשים באופן שוויוני במפלגות החילוניות, הן לא היו עושות את זה. הלחץ הציבורי הוא זה שיעזור, וגם פה יידרש תהליך חיצוני יחד עם הכשרת הלבבות. אולי חוק שיחייב שילוב אחוז מסוים של נשים בכל מפלגה".
ממש לראות ולא להאמין שהדברים מגיעים ממישהי שהיא לב לבו של ההארד קור החרדי ובאמת היו שלא האמינו והלכו לשאול אותה וכך ענתה בראיון לישי כהן בכיכר השבת: "אני שמחה שיש לי את ההזדמנות להסביר למה התכוונתי, ב'ידיעות' לצערי לא הובנתי מספיק טוב. אמרתי שאני לא אהיה בחיים ח"כית בפלטפורמה לא חרדית, לא אעשה בחיים שום דבר שהוא נגד מועצת חכמי התורה או מועצת גדולי התורה, או רב כל שהוא או אפילו נגד חברי הכנסת שלנו. ועל כן אם אני לא אעשה בחיים דבר כזה, האופציה היחידה שלי להגיע למקום ההשפעה שאני מאוד מאמינה בו היא על ידי להיות ח"כית ב'יהדות התורה'. כרגע זה לא הפרק, יום אחד אולי יקרה משהו והם יצטרכו… ואם יום אחד הם יחשבו שצריך – הם ימצאו את הדרך ויכול להיות שיום אחד הם יהיו מחויבים, אני לא יודעת. אמרתי שאם יום אחד תהיה איזו חובה או צורך – אני חושבת שזה המקום הנכון להשפיע ממנו, אני חושבת שיש לי ניסיון".
על השאלה האם לדעתה אישה חרדית מתאימה לכנסת, ענתה רביץ כי "כרגע הרבנים חושבים שלא, אני לא מניחה בצד את הנושא הרבני. אני חרדית וכחרדית זה אחד הדברים שהכי מגדירים אם הוא חרדי או לא – זה עד כמה הוא נשמע לרבותיו. יכולתי להיות חברה בכל אחת העמותות האלו שמתריסות אבל אני לא שם, אני לא אתריס, אני רוצה לפעול מבפנים".
