היסטוריה התרחשה השבוע באגודת ישראל, והכוונה לא למחלוקות מצערות שבעזרת ה' יפתרו בקרוב, אלא להכרזה הדרמטית אתמול (רביעי) כי חסידות צאנז תקבל את המקום החמישי ברשימה, במקום המסורת הישנה לפיה הסדר של ארבעת הנציגים הראשונים חוזר על עצמו עד 120.
זמן קצר לאחר ההחלטה, הכריע כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א כי נציג החסידות לכנסת יהיה ר' משה שמעון רוט, שיוצב במקום העשירי ברשימת יהדות התורה. רוט משמש מזה מעל 20 שנה כחבר בכיר בוועד המנהל של בית החולים מרכז רפואי צאנז לניאדו והוא יו"ר הנהלת מוסדות צאנז בבני ברק.
צאנז, שמונה כשלושת אלפים משפחות בלעה"ר והינה החסידות הרביעית בגודלה, רואה בהחלטה כהכרה מתבקשת ובטוחים שהמינוי יחזק את אימון הקהילות במפלגה. "צאנז מביאה היבט ופעילות יותר רחבה מקהילות אחרות, לצאנז יש עשייה רחבה יותר, יותר כלל ישראל", מספר רוט בראיון מיוחד ל'בחזית'.
"כמו למשל הבית חולים לניאדו שנוסד על ידי האדמו"ר מצאנז זצוק"ל ומנוהל היום על ידי האדמו"ר שליט"א, מנוהל כמוסד חרדי לכל דבר ומשרת מעל 500 אלף איש יהודים ולא יהודים, חרדים וכאלה שעדיין לא דתיים, משרת את כולם, מביא הרבה קידוש ה' בניהול שלו ובעצם מהותו, זה סוג של עשייה רחבה יותר. או לדוגמה מפעל הש"ס. בכלל, צאנז, שיש לה קהילות מבוססות מכל הארץ, מצפון ועד דרום, בכל מקום שחסידי צאנז מגיעים, הם תורמים לסביבה שלהם, מחזקים את היהדות ואת פעילות החסד בסביבה".
הנציג הטרי ממהר להבהיר כי "חס ושלום אני לא מזלזל בכל הקהילות הקדושות, אני מאוד גאה בנציגים של אגודת ישראל בפרט ויהדות התורה בכלל, את חלקם אני מכיר אישית ובחלקם אני מכיר גם את העבודה שלהם, הציבור אפילו לא יודע כמה הנציגים של יהדות התורה פעילים ועושים למען הזולת, למען הכלל והפרט, הרבה יותר ממה שאנשים יודעים".
כל מי שנמצא בכנסת הם נציגים של צאנז, מליצמן, פרוש, גפני, כולם נציגים של צאנז
"נכנסו על מנת להישאר, זה לא משהו חד פעמי בכלל", הוא אומר בנחרצות. "הרבה שואלים איך זה לא קרה עד היום, גם בתוך אגודת ישראל, הגיע הזמן וזה באמת היה יכול להיות לפני אבל הגיע הזמן הנכון והמקום הנכון, אנחנו עכשיו התקבלנו לזרועות הפתוחות של אגודת ישראל ובאמת בחפץ לב. כל הנציגים והשותפים של אגודת ישראל מאוד שמחים שצאנז נכנסה לרשימה וגם הם מרגישים שזה יתרום הרבה מאוד להשפעה של אגודת ישראל על קהלים שאולי פעם לא הרגישו שזה ממש ביתם ועכשיו כן ירגישו ככה".
עד היום, מי הנציג של צאנז בכנסת?
"כל מי שנמצא בכנסת הם נציגים של צאנז, מהרב ליצמן, הרב פרוש, הרב גפני, כולם נציגים של צאנז. אני יכול להגיד שבמשך שנים רבות האנשים האלה, כל אחד מהזווית שלו וחלקו, תרם הרבה מאוד עבור צאנז, מכוחם ורצונם, כולם עזרו לצאנז מאז ותמיד. צאנז הרי לא פועלת למען צאנז, צאנז פועלת למען הכלל וממילא הרגישו מחויבים לצאנז. אבל להשתפר תמיד אפשר".
עסקן דור 2
רוט לא נכנס לעסקנות בחלל ריק, הוא בנו של העסקן הנודע הרה"ח ר' חיים אלתר ראטה ז"ל, מעסקניה הבולטים של אגודת ישראל בארה"ב, שהיה בין מקימי בית החולים לניאדו וקריית צאנז בנתניה. "אנחנו חסידי צאנז דור שישי, היו לי שמונה סבים שנסעו לדברי חיים", הוא מספר ל'בחזית', "אבא שלי ז"ל הוא ניצול שואה, מיד אחרי השואה הוא נהיה מקושר לאדמו"ר מצאנז זצוק"ל בעל ה'שפע חיים' במחנות אחרי המלחמה, הוא היה בחור בן 16 ונשאר ללא אף אחד, בלי הורים ומשפחה שכולם נהרגו, הוא היחיד במשפחה ששרד, הרבי קירב אותו, הרבי זצוק"ל הכיר את אבא שלו שהיה רב בהונגריה, אבא שלי נשאר צמוד לרבי עד יומו האחרון, הוא זכה להיות מהמייסדים של בית החולים לניאדו והוא עמד לצידו של הרבי ברבה מאוד פעילויות של בנייה ועשייה".
"ממנו ירשתי את הקשר הזה, אני לפני 30 שנה נכנסתי להנהלת המוסדות, הייתי יו"ר ההנהלה הרבה מאוד שנים במוסדות צאנז בבני ברק, עשינו פה ברוך ה' דברים גדולים, הן בתלמוד תורה, הן בדברים קהילתיים. לפני 20 שנה הרבי שליט"א הזמין אותי להצטרף לוועד המנהל של בית החולים לניאדו, ב-20 שנה האחרונות אני משמש כמזכ"ל הוועד המנהל של בית החולים לניאדו, ברוך ה' זכיתי להיות מעורב בדברים גדולים שבית החולים עשה".
בנוסף לכך, רוט הוא עורך דין בהשכלתו ומשמש כמשפטן לענייני מקרקעין וחוזים. "אני מצליח לשלב בין שתי הדברים יחד ולעזור למוסדות בהיבט המשפטי", הוא מספר. "כל כלי חשוב לעבודה הזאת. הנציגים של היהדות החרדית חולשים היום על כל התחומים, אם זה שיכון, אם זה בריאות, אם זה כלכלה, אם זה ביטחון פנים, ואפילו משפטים, שזה עיקר העבודה בכנסת כמחוקק. צריך לנצל את כל הכלים שיש. כמובן שאם יש למישהו ידע משפטי זה תורם הרבה מאוד לעבודה הפרלמנטרית והציבורית".
לצד כל זה, רוט הוא גם מגיד שיעור קבוע בדף היומי וגם דרשן בחסד. "זכיתי למסור שיעור בדף היומי, סיימנו פעמים ש"ס בשיעורים בציבור, ברוך ה' זכיתי להגיד שיעורים בכל מיני תחומים, בהלכה, יצא לי גם לדרוש ברבים בהרבה הזדמנויות וה' יעזור האלה. כשבן אדם מקבל כלי הוא צריך להשתמש בזה למען הזולת, ככה לימודו אותי".
אם כולנו נירתם לזה אנחנו נגיע למעל 10 חברי כנסת. לולי חברי הכנסת החרדים היו מאבדים חלקים גדולים מאוד מהיכולת שלנו לחיות בארץ ישראל כיהודים חרדים לדבר ה'
הוא מספר על המינוי המפתיע אתמול: "אני בכיתת כוננות לכל מה שהרבי צריך, אני לא אדם זר, אני חלק מצאנז, נולדתי בתוך צאנז, נולדתי בתוך העשייה של צאנז. ממש לא היה צורך להזמין אותי או להיפגש איתי, התשובה הייתה קצרה – נעשה ונשמע. עוד לא היייתי בנתניה, אני מקווה מאוד לקבל את ברכת הדרך מהרבי מחר בעזרת ה', זה היה קצר מאוד, הרבי לא צריך לשכנע או להסביר לי, אם הרבי בוחר אז מבצעים".
"אפשר להשיג יותר מעשר ח"כים"
כשאני תוהה מה הסיכוי שייכנס לכנסת, רוט מציג עמדה מעניינת. "הציבור החרדי יכול להכניס יותר מעשרה חברי כנסת, מבחינה מספרית ומבחינת יכולת השפעה, אם כולנו נירתם לזה אנחנו נגיע למעל 10 חברי כנסת. אנחנו לא כל כך מאמינים בכוחנו, אבל אם כל יהודי שמרגיש שהוא אדם חרדי יצביע ויפעל למען אגודת ישראל, נוכל להגיע להרבה יותר מעשרה חברי כנסת".
מה צריך לתקן כדי שזה יקרה?
"זאת שאלה טובה מאוד, רחבה וחכמה. אני חושב שזה מתחיל בנושא של החינוך. אנשים לא מבינים ולא יודעים את החשיבות של עבודת הכנסת, מה הם יכולים להציל ומה הם מצילים. שומעים מעט ממה שקורה שם מאחורי הפרגוד, אבל הרבה אנשים פשוט לא יודעים ולא מכירים כי לולי חברי הכנסת החרדים היו מאבדים חלקים גדולים מאוד מהיכולת שלנו לחיות בארץ ישראל כיהודים חרדים לדבר ה'".
"בגלל שהציבור לא כל כך מכיר את העבודה הזאת, אז ממילא הם חושבים שהם מסתדרים בלעדיהם, אבל אם כל אחד יידע שזה תלוי בו, ולא אני אומר את זה, גדולי ישראל אמרו את זה וכל מי שבאמת מתעניין יודע את זה, אז היו יותר נרתמים לעבודה והיינו מצליחים להכניס הרבה יותר חברי כנסת מספר של עשר, זה בכלל לא מופרח".
זה נשמע שאתה מאשים את הציבור, מה הנציגים צריכים לעשות?
"יש הרבה דברים שהם מבחינת 'אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי', לפרסם את זה לא כדאי כי למה להוציא את הדובים מהיער, לא לפרסם את זה אז אנשים לא יודעים ולא מבינים את החשיבות של העניין. אם יפרסמו את כל הפרטים שנעשה על ידי הנציגים, זה יכול להזיק מאוד בגלל העליהום של שאר חברי הכנסת, יש הרבה דברים שעדיף לעשות ולא לדבר עליהם, אבל אם לא נדבר עליהם אז לא יודעים".
"יש שכונות בישראל שנבנו בעקבות פעילות של נציגים נאמנים ועד היום הזה אנשים לא יודעים שכדי לבנות את השדונות האלה, כדי להכשיר את הקרקע שיוכלו לבנות שם, היו צריכים לעשות כל ממיני תרגילים ועניינים שהשתיקה יפה להם".
"ככל שמצטרפים יותר קהילות, ככל שמצטרפים יותר דמויות, אז כמובן שזה ירים את המורל וכולם ירגישו שזה ביתם וזה מוטל על כתפיהם לעבוד בשביל אגודת ישראל".
