בדומה לשאר סוגי הסרטן, גם במקרים של סרטן הפה, ישנה חשיבות מכרעת לגילוי מוקדם ככל האפשר כדי להעלות את אחוזי הצלחת הטיפול בו, כאשר גם מורכבות הטיפול הולכת ועולה ככל שמזהים את המחלה בשלב מתקדם יותר. היכולת להפחית את מספר מקרי הסרטן המתגלים מדי שנה ומספר מקרי המוות כתוצאה מהם תלויה בשני גורמים: מניעה ואבחון מוקדם. גם לרופא השיניים וגם למטופלים עצמם שליטה ניכרת על שני גורמים אלו.
תפקידם של המטופלים הוא להיות ערניים לנעשה בפיהם ובשיניים שלהם, ואילו על הרופא להביא לידיעת ציבור מטופליו את הסכנות הגלומות בעישון וצריכת אלכוהול מופרזת המהווים גורמי סיכון עיקריים, כמו גם לעודד את המטופל להגיע לבדיקה תקופתית מסודרת ולהיות ערני לכל שינוי שחל בחלל הפה.
סרטן הפה – קווים לדמותו
סרטן חלל הפה הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר, ומתפתח בעיקר אצל גברים מבוגרים, מעשנים וצרכני אלכוהול. על פי היחידה לרישום לאומי לסרטן במרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, במדינת ישראל מתגלים כ-280 מקרים חדשים של סרטן בחלל הפה ובלוטות הרוק מדי שנה.
קיים קושי לאמוד את המספר המדויק של מקרי סרטן חלל הפה המתגלים בארץ ובעולם מדי שנה בגלל שיטות חישוב ורישום שונות. בעוד שבמדינות מסוימות נהוג לרשום בנפרד את מיקום הגידול (חלל הפה, השפתיים, הלוע או בלוטות הרוק), במדינות אחרות כל הגידולים נרשמים במיקום אחד.
סרטן של חלל הפה והלוע מהווה כ-3% מסך כלל מקרי הסרטן בגברים וכ-2% מכלל מקרי הסרטן בנשים. למעלה מ-90% ממקרים אלו מסווגים כ-Squamous cell carcinoma (SCC). בין גורמי הסיכון ניתן למנות: צריכת אלכוהול, עישון, נגיף הפפילומה (HPV), קרינת שמש במקרים של סרטן בשפתיים, תזונה לקויה וחסר בברזל. הסיכון לחלות בסרטן חלל הפה והלוע גדול פי 4 במעשנים ופי 15 בצרכני אלכוהול ומעשנים כבדים.
לסרטן חלל הפה צורות רבות:
- אקסופיטי (נפיחות, בליטה, גוש)
- חודר
- מכוייב (מלשון כיב – פצעים דמויי אפטות בחלל הפה)
לסרטן חלל הפה יש גם צבעים שונים: לבן, אדום או משולב אדום-ולבן. פני השטח של גידול סרטני בפה יהיו לרוב קשים למישוש ולעיתים בצילום רנטגן ניתן להבחין בפגיעה גם ברקמת העצם בחלל הפה.
איך מאבחנים רופאי השיניים חשד לסרטן הפה?
כאשר נדרש הרופא המטפל לאבחן נגע בחלל הפה, עליו לקחת בחשבון מספר רב של משתנים (פרמטרים) הנוגעים למטופל ולאופי הנגע. מידע על המטופל כולל בין השאר: גיל, מין, עיסוק, מוצא, עישון וצריכת אלכוהול, הרגלים אוראליים ועוד.
תיאור הנגע כולל את מיקום הנגע וגודלו ואת מהות הנגע: מורם, כיב, נגע מתקלף, צבעו, משך ואופן הופעתו – אקוטי, כרוני או חוזר, נגע בודד או מספר רב של נגעים, התסמינים להם הוא גורם ועוד.
ישנם מספר גורמים לנגעים בחלל הפה: מחלות אוטואימוניות בהן הגוף תוקף את עצמו, מחלות זיהומיות של חיידקיים, נגיפים או פטריות, גירויים שונים כמו חום או שן שבורה, נגעים מולדים וכמובן נגעים ממקור סרטני.
כאמור, השלב ההתחלתי של הגידול מלווה בכאב מינימלי, מה שמסביר את העובדה שחולים רבים לא ממהרים להגיע לאבחון וטיפול. אם נגע בחלל הפה לא עובר ריפוי תוך שבועיים שלושה, יש לשקול לקיחת ביופסיה של הנגע כדי לשלול סיכון להפיכתו לגידול ממאיר או כל הפרעה חמורה אחרת.
גילוי מוקדם וטיפול מהיר הם תנאי הכרחי כדי להציע את הסיכוי הטוב ביותר לריפוי. לרופא השיניים קיימת חובה לזהות נגעים אוראליים שפירים ונגעים העשויים להיות ממאירים, והוא בדרך כלל איש המקצוע המומלץ ביותר לביצוע בדיקות סקר לכלל האוכלוסייה. הפנייה מוקדמת למומחה מתאים מאפשרת את ניהול המקרה בצורה הטובה ביותר, אולם אם הדבר לא אפשרי, רופא השיניים צריך לקחת ביופסיה ואותה לשלוח לפתולוג אוראלי להערכה היסטולוגית.
איך ייראה הטיפול בסרטן הפה?
השלב הקליני בו מתגלה הגידול מכתיב את הטיפול הצפוי הכולל: כירורגיה (התערבות ניתוחית), טיפול קרינתי, כימותרפיה בנפרד או באופן משולב.
בדיקות בסל הבריאות לבני הגיל השלישי
בשנים האחרונות, עקב רפורמת טיפולי השיניים לקשישים שהכניסה לסל הבריאות בדיקות וטיפולי שיניים רבים בחינם או בהשתתפות עצמית נמוכה, יחד עם עלייה במודעות לסכנות מחלת הסרטן אצל המטופלים והרופאים המטפלים מדגישים את החשיבות בבדיקה אקסטרה ואינטרה אוראליות יסודית עוד לפני הטיפול הדנטלי.
בדיקה אקסטרה אוראלית מקיפה כוללת מישוש של בלוטות הלימפה, בדיקת הגבלה בתנועה של הלסת וסימטריות של הפנים. בדיקה אינטרה אוראלית כוללת מלבד השיניים והחניכיים גם את הריריות בתוך חלל הפה, השפתיים, החך והלוע. על רופאי השיניים להתמקד ברצפת הפה ובצדי הלשון, אזורים בהם מתגלים למעלה מ-50% מכלל הגידולים בחלל הפה.
—
ד"ר טמיר ברונר הוא מומחה לרפואת הפה ומנהל מחלקת בקרה ברשת כללית סמייל
