רגע אחרי הסחרחורת הראשונית ואחרי ולגימה של שתי כוסות מים, חשבתי שאין מצב, זה פשוט לא הגיוני מה שעושים פה. איך, איך אחרי החופש הגדול והארוך הזה מעיזים לעשוק לנו את טיפת ימי הלימוד שיש בחודש תשרי ולהשאיר אותנו תקועים בבית עם הילדים, איך בחגים ובעונה הכי יפה בשנה מעיזים לכלוא אותנו בבתים ואיך חג סוכות עם 5 (!) ימי חול המועד מותר לצאת מבית רק עד 500 מטר…
מיד כששמעתי על האפשרות שסגר עומד על הפרק, נמלאתי פחד ופאניקה.
אני מתארת לעצמי שזו בערך התחושה בה רוב האנשים נתקפו ברגע ששמעו את צלילה המאיים של המילה הזאת – סגר.
המילה סגר, לי באופן אישי מעלה סיטואציה של מצות ואוכל פסחי, אך אני בטוחה שלהרבה אנשים הסיטואציות שעולות בהקשר זה הן קצת (הרבה) פחות נעימות.
סגר? שלושה שבועות? בתוכם יש 3 חגים? זה היה נראה לי גדול עלי ומאיים. ועוד להיות עם הילדים (גם שלושה במספר…) בבית. בלי מעט ימי לימודים לנשימה, לשלוח אותם פה ושם.
רגע אחרי הסחרחורת הראשונית ואחרי שישבתי ולגמתי בשקיקה שתי כוסות מים, חשבתי שאין מצב. זה פשוט לא הגיוני מה שעושים פה. איך, איך אחרי החופש הגדול והארוך הזה מעיזים לעשוק לנו את טיפת הימי לימודים שיש בחודש תשרי ולהשאיר אותנו תקועים בבית עם הילדים, איך בחגים ובעונה הכי יפה בשנה מעיזים לכלוא אותנו בבתים. ואיך חג סוכות עם 5 (!) ימי חול המועד מותר לצאת מבית רק עד 500 מטר…
בעודי מתרעמת ומסרבת לקבל את המצב, החל החלק הפרקטי יותר בתוכי לפעול, מה אני צריכה לקנות על מנת להיערך לחודש הזה שבו החנויות יהיו סגורים, איזה דברים חיוניים (בשבילי) אני חייבת שיהיו בבית במשך הזמן הזה שאני לא יוכל להשיג אותם אחר כך.
בקיצור הרגשתי ממש כמו במלחמה, נזכרתי במוצאי שבת ההוא, בהכרזה הדרמטית על הסגר הראשון בשעתו, וכיצד הגענו באישון לילה לחנות שהייתה פתוחה ומילאנו את העגלה בשימורים ודברים לעת חירום.
הפעם לפחות לא כך הם פני הדברים, יש לנו שבוע להיערך ולהתכונן, לערוך רשימות ולבצע את הקניות. (אני באופן אישי מיהרתי אל הספרייה ויצאתי עם שקיות מלאות בכל טוב)
ובתוך כל קדחת ההכנות, לנצל את השבוע האחרון שנותר, אני לא מצליחה שלא לערוך השוואות, כן נותר שבוע אחרון לפני הסגר, וזהו גם השבוע האחרון של השנה, שבוע אחרון של חודש אלול. שבוע בו המלך נמצא פה ממש קרוב אלינו ונותן לנו הזדמנות של הרגע האחרון לנצל ולחזור בתשובה, שבוע אחרון למלאות אותו בדברים טובים שיעמדו לנו לזכות ביום הדין.
שנצליח באמת להתכונן ולנצל את השבוע הזה בכל טוב. "ושתכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה".
