הקורונה פגעה רבות במגוון מובנים, אם בפן הכלכלי אם בפן החברתי, החינוך, הבריאות ואף הנפשי. מחקר חדש העלה כי את הסגר הראשון רוב ההורים צלחו בצורה יפה יחסית, אך האתגרים של הסגר השני כבר גבו מחיר נפשי כבד מרבים מהם, ואף נכנסו לדכאון או מצב נפשי מורכב.
מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת חיפה, מצא עלייה משמעותית ברמות הדיכאון בקרב הורים לילדים בחינוך הרגיל בין הסגר הראשון לשני. מהמחקר עולה כי לא פחות מ־30% מההורים לילדים בחינוך הרגיל וכ-34% מההורים לילדים בחינוך המיוחד סבלו מרמות בינוניות עד גבוהות של דיכאון במהלך הסגר השני. ההערכה: גם בסגר השלישי רמת המצוקה הנפשית עשויה לגבור ולהגיע לממדים גבוהים.
עורכות המחקר – ד"ר נוגה כהן, ד"ר ג'וי בנטוב ומור אברהם מהחוג לחינוך מיוחד אומרות כי "ניתן לראות שלקורונה יש השפעה ניכרת על בריאותם הנפשית של הורים בישראל, כך שעל קובעי המדיניות לקחת בחשבון את צורכיהן המיוחדים של משפחות עם ילדים, בכל הקשור לסגר השלישי, הצפי בהחלט שתהיה עלייה במצוקה של הורים בחינוך הרגיל בשל סגירת המסגרות".
במחקר השתתפו 178 הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ו-347 הורים לילדים במסגרות החינוך הרגיל. הוא בדק הבדלים באופן שבו התמודדו ההורים עם משבר הקורונה במדדים של מצוקה נפשית, חרדה, דיכאון ולחץ בשתי תקופות זמן: במהלך הסגר הראשון, כשכל מסגרות החינוך היו סגורות, ובמהלך הסגר השני בו רק מסגרות החינוך המיוחד נותרו פתוחות.
המחקר מגלה כי בסגר הראשון הורים לילדים עם צרכים מיוחדים חוו מצוקה נפשית גבוהה יותר — 34% סיפרו על רמה בינונית עד גבוהה של דיכאון, לעומת 13% מהורים לילדים עם התפתחות תקינה. בנוסף, 22% מההורים לילדים עם צרכים מיוחדים סבלו מחרדה ו־33% סבלו מדחק, לעומת ההורים לילדים עם התפתחות תקינה — 11% מהם סבלו מחרדה, 16% מדחק.
כשהחל הסגר השני המחקר העלה כי המצוקה הנפשית בקרב הורים לילדים בחינוך הרגיל עלתה משמעותית, בעוד שבקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים לא חל שינוי משמעותי: 29% מההורים לילדים עם התפתחות תקינה סבלו מרמה בינונית עד גבוהה של דיכאון — זינוק של יותר מפי שניים מהסגר הראשון. "בסגר השני רמת המצוקה הנפשית של הורים לילדים עם התפתחות תקינה עלתה בצורה כה דרסטית, עד שהייתה קרובה מאוד לזו שחווים ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים".
הנתונים של הסגר השלישי, לא נמדדו עדיין, אך הערכות אומרות כי המספרים יקפצו בצורה דרמטית לצערינו.
