מניתוח עומק שערך ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, על נתוני התעסוקה של השבוע החמישי לסגר (24.1.2021-30.1.2021) המתפרסם הבוקר (חמישי) מסתמנות שלוש מגמות עיקריות – האחת, ירידה עקבית במספר הנרשמים החדשים. השנייה, שינוי בתמהיל הנרשמים, כלומר ירידה במספר היוצאים לחל"ת לצד עלייה משמעותית בשיעור המפוטרים. השלישית, עלייה משמעותית ביחס שבין החוזרים לעבודה לנרשמים כדורשי עבודה, אם בשבוע הרביעי של הסגר על כל עשרה נרשמים חזרו 1.3 דורשי עבודה למעגל העבודה הרי שבשבוע החמישי היחס כמעט והוכפל כאשר על כל עשרה נרשמים חזרו לעבודה 2.3 דורשי עבודה למעגל העבודה. הירידה במספר הנרשמים לצד העלייה ביחס שבין חוזרים ונרשמים מלמדות על כך שהמשק מראה סימני התאוששות וחזרה לשגרה ולצד זאת, העלייה בשיעור המפוטרים מבטאת, מנגד, מגמה מדאיגה של עלייה במספר דורשי העבודה שעלולים להיקלע לאבטלה ממשוכת וכתוצאה יתקשו לשוב למעגל העבודה עם שוך המשבר.
בעוד ממוצע הנרשמים השבועי בארבעת השבועות הראשונים לסגר עמד על 37,737, הרי שמספר הנרשמים בשבוע החמישי עמד על 13,017, המהווים 34.5% מממוצע הנרשמים בארבעה השבועות שקדמו לו. לטענת ד"ר זהר, הסגר השלישי מתנהג כשני סגרים נפרדים – קודם להידוק המגבלות (27.12.20-7.1.21) ומאז הידוק המגבלות (8.1.21 ועד עתה), כאשר אחד ממאפייניו הבולטים של הסגר השלישי הוא מספר הנרשמים הגבוה בשבוע הראשון של כל אחד מחלקי הסגר וירידה עקבית משבוע לשבוע ככל שמתרחקים מתחילת החלק. כך, בעוד בשבוע הראשון לחלק הראשון של הסגר נרשמו 44,702 דורשי עבודה הרי שבשבוע השני נרשמו 29,779 ואילו בשבוע השלישי, שהוא השבוע הראשון לחלקו השני של הסגר (מאז הידוק המגבלות) נרשמו כבר 57,307 דורשי עבודה ובשבועות שאחריו נרשמה ירידה עקבית ל 19,136 ו- 13,017 בשבועות הרביעי והחמישי (שהם השני והשלישי לחלק ב' של הסגר), בהתאמה.
מגמה נוספת שנרשמה בשבוע החולף, וביתר שאת בשבוע הנוכחי כפי שמדווח שירות התעסוקה בימים האחרונים, היא עלייה משמעותית בשיעור המפוטרים בקרב הנרשמים כדורשי עבודה אשר עמד בשבוע החמישי לסגר על 18% לעומת 15.4% בשבוע שקדם לו. גם במגמות שיעור המפוטרים ניתן לראות את אופיו של הסגר השלישי כשני סגרים נפרדים – בשבוע הראשון לסגר, שיעור המפוטרים עמד על 12% ובשבוע השני עלה שיעורם ל 13%. בשבוע השלישי, שבו הודק הסגר, נסגרה מערכת החינוך ולמעשה החל חלקו השני של הסגר, שיעור המפוטרים ירד ל 6.1% ואילו בשבועיים שלאחריו (הרביעי והחמישי מתחילת הסגר, והשני והשלישי בחלקו השני) עלה כבר ל 15.4% ול 18%, כאמור ובהתאמה.
לדברי ד"ר זהר, הנתונים מלמדים כי ככל שמתרחקים מנקודת הזמן בה הוטלו המגבלות לראשונה, השפעתן על שוק העבודה פוחתת הן ביחס למספר הנרשמים והן ביחס באשר לתמהיל סיבות הרישום. כך, מסביר את מספר הנרשמים הגבוה בשבוע הראשון ובשבוע השלישי, בהן הוטלו המגבלות אלה של שהוטלו קודם להידוק הסגר ואלה שלאחריו, וכמו גם את העלייה בשיעור המפוטרים בקרב הנרשמים. זאת משום, שהמעסיקים מוציאים לחל"ת ברגע שמוטלות מגבלות על הענף בו הם פועלים, וככל שהסגר נמשך אם הם כבר נפרדים מעובד הרי שנוטים פחות להוציאו לחל"ת ויותר מפטרים. בהתייחס לכך, אמר מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור כי "זו מגמה מאוד מטרידה, כי מלמדת על עלייה במספר דורשי העבודה שעלולים להיקלע לעומק אבטלה וממילא יתקשו לשוב למעגל לעבודה ביום שאחרי המשבר", לדבריו, "מסגרת החל"ת משמרת על קישוריות של דורש העבודה לשוק העבודה, בעוד הפיטורים מנתקים את הקשר הזה וכתוצאה פוגעים בסיכויי התאוששותו ובמהירותה".
כאמור לעיל, מגמה נוספת שאפיינה את השבוע החמישי של הסגר העלייה המשמעותית ביחס החוזרים-נרשמים, המעידה על כך שחרף הסגר המשק חוזר לפעילות ובקצב מהיר משהיה נדמה. בשבוע החמישי לסגר היחס שבין החוזרים לעבודה לבין הנרשמים כדורשי עבודה עמד על 0.23, כלומר על כל 5 דורשי עבודה חדשים ישנם 1.15 חוזרים לעבודה. המדובר הוא בעלייה משמעותית ביחס לשבוע הקודם, בו עמד היחס חוזרים-נרשמים על 0.13, כלומר על כל 10 דורשי עבודה חדשים ישנם 1.3 חוזרים לעבודה. גם ביחס החוזרים-נרשמים באה לידי ביטוי היותו של הסגר השלישי מורכב משני סגרים – בשני השבועות הראשונים בכל אחד מחלקי הסגר (תחילת הסגר ומהידוק הסגר) יחס החוזרים-נרשמים היה נמוך מהשבוע שלאחריו – כך, בשבוע הראשון לסגר עמד היחס על 0.10 ובשבוע שאחריו על 0.13 ואילו בשבוע השלישי, שבו הודק הסגר, עמד היחס על 0.05 ובשבוע שאחריו עלה ל 0.13 והשבוע, כאמור, האמיר כבר לכדי 0.23. שוב, ככל שמתרחקים מנקודת הזמן בה הוטלו המגבלות התעסוקתיות לראשונה פגיעתו הקונקרטית של המשבר על המשק פוחתת וכפי שנראה בשבועיים האחרונים וכפי שנראה השבוע, גם התאוששותו של המשק וחזרתו לשגרה. למעשה – בשבוע הראשון על כל 10 נרשמים רק אחד חזר לעבודה, בשבוע השני על כל 10 נרשמים כבר חזרו 1.3 לעבודה, בשלישי על כל 20 נרשמים רק אחד חזר לעבודה, ברביעי על כל 10 נרשמים חזרו 1.3 לעבודה ובשבוע החמישי על כל 10 נרשמים חזרו 2.3 לעבודה – פי 1.7 מהשבוע שקדם לו ופי 4.6 מהשבוע בו הודקו המגבלות, אך שבועיים קודם לכן.
התובנה כי בשבוע האחרון המשק מראה סימנים של חזרה לשגרה הולכת ומתחזקת כאשר מפלחים את יחס החוזרים-נרשמים לפי קבוצות גיל עולה כי יחס החוזרים-נרשמים של גילאי 34-55, קבוצת הגיל המרכזית ביותר בשוק העבודה, עומד על 0.57 – על כל 10 נרשמים בקבוצת הגיל הזו 5.7 חוזרים לעבודה, כפי 2.5 מהממוצע הכללי. לעומת זאת, בקרב הצעירים (עד 34) היחס עומד על 0.211, נמוך מהממוצע, נתון המוסבר נוכח העובדה שצעירים רבים עובדים בענפי המכירות, השירותים, ההוראה, החינוך וההדרכה, וכל זמן שטרם הוסרו המגבלות מעל ענפים אלה ממילא שיעורי חזרתם לעבודה נמוכים יותר.
בנוסף, בפילוח מגדרי עולה כי יחס החוזרים-נרשמים של נשים (0.197) נמוך משמעותית משל גברים (0.267) וכן, בהשוואה בין יהודים לערבים עולה כי יחס זה אצל יהודים (0.25) גבוה בכפי 2 מאשר אצל ערבים (0.139). גיאוגרפית, יחס החזרה בחיפה (0.274), בתל אביב (0.267), בדרום (0.267) ובמרכז (0.228) גבוה משמעותית מזה שבירושלים (0.154) ובצפון (0.203), הנמוכים גם מהממוצע הכללי (0.23).
בפילוח יחס החזרה לפי משלחי יד, עולה כי היחס הגבוה ביותר נרשם במשלחי היד האקדמאים (0.425, היינו 4.25 חוזרים לעבודה על כל 10 נרשמים), פקידים ועובדי משרד (0.362 – כחוזר אחד מול שלושה נרשמים) והנדסאים וטכנאים (0.314, כנ"ל). לעומת זאת, כצפוי יחס החוזרים-נרשמים של עובדי המכירות והשירות נמוך מהממוצע ועומד על 0.166, בהינתן שענף זה עודנו סגור. אם כי, יש לשים לב שאינם רחוקים בהרבה מהיחס חוזרים-נרשמים הממוצע (0.23), מה שיכול להעיד שוב על סימני חזרה לשגרה של המשק.
עוד עולה מהדוח כי גם בשבוע החמישי לסגר, שיעור הצעירים בקרב הנרשמים כדורשי עבודה עמד על למעלה מ 50% ואף עלה קלות ביחס לשבוע שקדם לו, 53.2% לעומת 51.9%. בנוסף, לראשונה מאז פרוץ הסגר שיעורן של הנשים בקרב הנרשמים החדשים ירד מ 63.1% ועמד בשבוע החמישי על 59.1%, עדיין גבוה בהרבה משיעורם של הגברים, אך מדובר בשיפור משמעותי ביחס לשבוע הרביעי (64.9%) והשלישי (75.8%) שקדמו לו. הירידה בשיעור הנשים בקרב הנרשמים מוסברת, גם היא, בכך שככל שמתרחקים מנקודת הזמן הראשונה בה הוטלו המגבלות. חלקו השני של הסגר, שהחל עם הידוקו, מאופיין בסגירת מערכת החינוך אשר הובילה לכך שכ 40% מהנרשמים מאז הידוק הסגר היו עובדי הוראה, חינוך והדרכה שם שיעור העובדות גבוה משמעותית משיעור העובדים. סגירת מערכת החינוך בשבוע השלישי הובילה לכך שבשבוע השלישי, בו נסגרה מערכת החינוך, שיעור הנשים האמיר לכדי 75.8% וככל שרחק הזמן מסגירת מערכת החינוך ירד שיעורן של הנשים בקרב הנרשמים.
