78 שנים לאחר שנפרדה מהן בפעם האחרונה, עמדה הבוקר יונה עמית אל מול ערימת הנעליים המוצגת במחנה אושוויץ, שם נמצאות בוודאי הנעליים אותן החליפה עם בן דודה במהלך משחק ילדים. בן דודה הוסגר לנאצים לאחר שהחליפו הילדים השובבים את נעליהם ונספה במחנה.
המשלחת הירושלמית, בראשה עומד ראש העיר ירושלים, משה ליאון, צועדת היום במצעד החיים ובתוכה חברי מועצת העיר ירושלים, הנהלת הדרג המקצועי, מנהלי ועובדי תאגידים עירוניים, עובדי עירייה, נציגות הסתדרות העובדים והנהלות המרכזים הרפואיים הדסה עין כרם ושערי צדק.
למשלחת הצטרף גם אביו של ראש העיר, שלום ליאון, יליד העיר סלוניקי ביוון, אשר כל משפחתו (מצד אביו) נספתה באושוויץ. שלום הספיק לעלות עם הוריו לארץ לפני המאורעות, וכך ניצלו חייו.
יונה עמית נולדה למשפחה בת 9 נפשות מהעיר פיומה בצפון איטליה. כאשר פלשו הנאצים לגרמניה בשנת 1943 כשהיא בת חמש בלבד, ברחה המשפחה מהעיר. כבר בדרכה אל טרייסטה, תחנתם הראשונה במסע, ניצלו כאשר חיילים גרמניים אשר בדקו את תעודותיהם 'התרשלו' בתפקידים ולא תפסו אותם.
לאחר מכן, הגיע המשפחה אל יקב אשר נמצא ממערב לבולוניה. היקב נוהל על ידי משפחת טמביני, משפחה קתולית אדוקה שזכתה מאוחר יותר לאות חסידי אומות העולם. במהלך אחת השבתות, בה הורשו בני המשפחה לשחק בחוץ ולהיפגש עם משפחתם המורחבת, החליפה יונה את נעליה עם נעליו של בן דודה, יצחק אנרנסטו ברגר ז"ל.
מהר מאוד ועקב החשש מהגרמנים אשר היו באזור, הוחזרו הילדים למחבוא ונפרדו מקרוביהם. זו הפעם האחרונה בה ראתה יונה את בן דודה ואת נעליה. זמן קצר לאחר מכן, נודע למשפחתה כי יצחק, נתפס על ידי הנאצים ונספה באושוויץ יחד עם זוג הנעליים של יונה, אשר נמצא בערימת הנעליים המוצבת במחנה.
תלאותיה הרבות של יונה ומשפחתה רק החלו. זמן מה לאחר מכן, הועברה יונה יחד עם בני משפחה נוספים לחווה, אשר הייתה בסמוך לסוללת תותחים גרמנית. כ-28 יהודים הוסתרו במשך תקופה על ידי בעל החווה, אנטוניו דה לה ולה (אשר זכה אף הוא לתואר חסיד אומות עולם), שחפר מנהרה בסמוך, במטרה להסתירם מהנאצים. עם התגברות החשש להפצצת החווה, הועברו היהודים למקומות מסתור אחרים ויונה ואחיותיה הועברו למנזר, בו הם קיימו מנהגים יהודיים בסתר, לצד קיום מנהגי הנצרות במנזר.
לאחר כשנה בה שהתה במנזר, הוברחו יונה ובני משפחה נוספים אל שוויץ דרך הרי האלפים. נס נוסף אירע למשפחה כאשר אירוע רפואי שאירע לסבתה עיכב את הברחתם לשוויץ ולאחר תקופה התברר כי הקבוצה אשר הוברחה בלעדיהם, הוסגרה על ידי המבריחים לנאצים. במהלך מסעם באלפים, החליק אחד הילדים במדרון ואף כמעט נפל למותו. הילד ניצל ברגע האחרון כשנתפס בתרמיל גבו והועלה לקרקע בטוחה. כך, במסע רצוף ניסים ותלאות, הוברחו בני המשפחה לשוויץ.
לאחר תלאות נוספות ובסיום המלחמה, עלתה משפחתה של יונה בשנת 1947 לישראל וקבעה את ביתה בעיר ירושלים.
"שנים דיברתי עם חברים שעמדו אל מול ערימת הנעליים באושוויץ" ,אמרה יונה עמית, "ותהיתי לעצמי אולי הם ראו שם את הנעליים שלי. היום, ביום השואה, הגעתי בעצמי אל מחנה המוות עם משלחת העיר ירושלים והתייצבתי אל מול הערימה בגאווה גדולה. הצלחנו להקים מדינה, להוליד ילדים ולפרוח בארץ, זאת לצד הזיכרון של בן דודי, אשר היה עם נעליי על אדמת המוות הזו ולא שרד אותה".
