שר האוצר ישראל כ"ץ מקיים דיונים ומקדם מתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים. כ"ץ קיים לאחרונה התייעצויות עם מומחים שמעניקים לו גיבוי לביצוע המהלך, בהם נגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג.
הדיון בנושא מתקיים כבר שנים ללא הכרעה, כאשר באוצר מקווים לנצל את העיתוי של משבר הקורונה, במהלכה מאשרות הוועדות השונות בכנסת רפורמות רבות, כדי להביא את הדבר על תיקונו ולהעלות את גיל הפרישה ל-64 או 65. לפי שעה, עדיין לא התקבלה החלטה סופית. על פי הערכות, הרפורמה עשויה להיכלל כבר בחוק ההסדרים הקרוב לתקציב 2020.
בעקבות ההליך המשפטי המתקיים בבג"ץ מטעם מבוטחים נגד הכוונה של קרנות הפנסיה הוותיקות לקצץ 1.3% בקצבאות ל-270 אלף עמיתי הקרנות, הצורך בגיבוש עמדה הפך להיות דחוף עוד יותר.
הקיצוץ, שאמור היה להתבצע כבר לפני יותר משנה, נובע מאי-יישום החלטות קודמות להעלאת גיל הפרישה לנשים. הקיצוץ אמור היה להתבצע בינואר 2021, והמדינה צריכה להשיב לבג"ץ בנוגע לסוגיה במהלך דצמבר.
כיום, גיל הפרישה והזכאות לקצבת זקנה של המוסד לביטוח לאומי הוא 67 לגברים ו-62 לנשים, והעלאת גיל הפרישה נועדה להבטיח את איתנות רשת הביטחון הסוציאלית בישראל, באמצעות הביטוח הלאומי. זאת, בעיקר מהסיבה שחלה עלייה בתוחלת החיים, והדבר גורם לגידול חד בהיקף קצבאות הזקנה, בעוד אין מקורות למימון הגידול הזה וקרנות הפנסיה עלולות להיקלע לגירעון.
כאמור, ההחלטה בנושא מתעכבת במשך שנים, וכמה פעמים נדחתה או לא יושמה.
ב-2004 אושר חוק גיל פרישה שקבע כי עד 2009 יעלה גיל הפרישה לגברים מ-65 ל-67 ולנשים מ-60 ל-62. ההעלאה הזאת בוצעה, אבל בשל לחץ של שדולת הנשים, המנגנון שנועד להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64 נדחה שוב ושוב. ועדה שהקים ב-2016 שר האוצר הקודם, משה כחלון, קבעה כי בשלב הראשון יש להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64, אך גם החלטה זו לא אושרה בכנסת.
ברקע הכוונה של קרנות הפנסיה הוותיקות לבצע קיצוץ למבוטחים, הוגש ביוני 2019 תזכיר חוק שקובע כי גיל הפרישה לנשים יעלה בהדרגה מ-62 ל-65. הפעימה הראשונה של ההעלאה לגיל 62 שנים וארבעה חודשים, אמורה היתה להתבצע כבר ביוני 2020, כאשר גיל הפרישה לנשים אמור היה להגיע עד 65, ולאחר כמה שנים אמור היה לחול מנגנון שקובע את גיל הפרישה בהתאם לתוחלת החיים. אולם גם הצעה זו סוכלה בכנסת.
בשבוע שעבר התקיימה פגישת זום של כ"ץ עם דרגים מקצועיים במשרד האוצר וכן עם נגידת בנק ישראל לשעבר פלוג, שהביעה בעבר תמיכה ציבורית נרחבת במהלך, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה שלמה בר יוסף, לשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי, שהזהיר כמה פעמים מהעיכוב בהעלאת גיל הפרישה, ועוד בכירים רבים אחרים.
אחת הסוגיות המרכזיות שנידונות בימים אלה היא מנגנון הפיצויים שיינתן לנשים שייפגעו מהמהלך באופן החריף ביותר. מדובר בעיקר בנשים שעוסקות במקצועות שוחקים, למשל עובדות ניקיון או פועלות בתעשייה. כאשר לפי הטענה, יש לבצע פילוח מעמיק של קבוצות הנשים ולגבש הגדרה מדויקת, כך שיהיה ברור מי נכללת תחת ההגדרה הזאת ומי לא.
קבוצה נוספת, קטנה יחסית, שתיפגע מהמהלך, היא של נשים שכבר נפלטו משוק העבודה ושמועד קבלת קצבת הזקנה שלהן יידחה בעקבות שינוי החוק הצפוי – אך העובדה שבכל מקרה משולמת קצבת אבטלה עד יוני 2021, מפחיתה את עוצמת הפגיעה בנשים שמובטלות כיום ואמורות להתחיל לקבל את קצבת הזקנה בקרוב – מאחר שהן ימשיכו לקבל בינתיים את קצבת האבטלה.
עיקר הדיונים נסובים סביב תג המחיר שייקבע לפיצויים לקבוצות אלה. כאשר ההנחה הרווחת היא שעל רקע משבר הקורונה והפגיעה במשק לא תהיה התנגדות ציבורית בשלב זה לעלייה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים עד 64.
פלוג הציעה ליצור מתווה מדורג ומתמשך יותר להעלאת גיל הפרישה, ובשנה הראשונה להעלות את גיל הפרישה לנשים בחודש אחד בלבד.
כ"ץ אמור לקיים סבב נוסף של דיונים גם עם נציגי קבוצות שמתנגדות להעלאת גיל הפרישה במתווה הנוכחי. בהמשך יוכרע העניין בדיונים פנימיים בין משרדי הממשלה.
באופן מפתיע, הראשונה להתנגד למהלך הייתה חברת הכנסת מרב מיכאלי, הפועלת לא מעט על מנט לקדם יוזמות פמיניסטיות שתכליתן השוואת מעמד הנשים לזה של הגברים. מיכאלי, שלשיטתה המהלך דווקא נכון ומונע הפלייה בין המגדרים, שינתה את גירסתה במקרה הזה.
בציוץ שפרסמה בחשבון הטוויטר שלה, כתבה מיכאלי כי "לא מספיק לכץ שנשים הן אלה שנפגעות יותר, ויותר קשה במשבר הקורונה, עכשיו הוא מנסה לפגוע בהן עוד יותר. אני הגשתי עם יו"ר וועדת הכספים מתווה שיגן על הנשים המוחלשות והפגיעות ביותר שתיפולנה עמוק לתוך עוני מרוד אם יקחו להן את קצבת הזקנה. לא ניתן בשום אופן להעלות את גיל הפרישה בלעדיו".
