הגיע הרגע למשוח את אהרן ובניו לכהנים אשר מהיום והלאה יעבדו את עבודת הקודש במשכן ובמקדש לדורות. וכך אומר הקב"ה למשה: "קח את אהרן ואת בניו איתו".
מבאר רש"י: "קחנו בדברים ומשכהו". דהיינו, שיש צורך לשכנע את אהרן בדברים, כדי שיסכים להיות כהן.
ויש להבין: הרי זה תפקיד נעלה וחשוב מאוד, מפני מה יש צורך לשכנע את אהרן?
אגדה עממית מספרת על חבורה שרצו לצחוק מעט, חמדו להם לצון והשקו יהודי עני לשוכרה. לאחר מכן הלבישו אותו בבגדי כומר, השכיבו אותו על מיטה יפה ונתנו בחיקו ספר נוצרי.
כאשר קם היהודי משנתו, מצא את עצמו בבגדי כומר ובמיטה מפוארת שמעודו לא הורגל בה. "כנראה", ניסה האיש להסביר לעצמו, "אני לא באמת יהודי אלא כומר".
אבל הזיכרונות היהודיים הוסיפו להטריד את מנוחתו. לכן עשה לעצמו האיש סימן: "אפתח את הספר ואבדוק אם אני מבין את תוכנו".
פתח את הספר וניסה לקרוא, אולם הלטינית לא הייתה מוכרת לו. הוא לא הבין אף מילה.
לאחר רגעים ספורים התיישב היהודי בדעתו: "אם אני לבוש ככומר וישן על מיטה יפה של כומר – אני כומר. אלא מה, למה אני לא מבין מה כתוב בספר? כנראה שגם לכמרים עצמם אין מושג מה כתוב בספרים שהם מחזיקים"…
מבאר ה'חתם סופר': אם רוצים ליצור שינוי בנפש האדם, אפילו שינוי שהאדם עצמו חפץ בו, הדרך לכך עוברת דרך שינון עצמי ומילים משכנעות. מכוח הדיבור ירצה האדם בכך. אחרת – זה לא יעבוד.
גם כאשר אהרן נבחר להיות כהן, תפקיד רם חשיבות ודרג, יש צורך 'לקחת אותו בדברים'.
ומאהרן, אלינו: כאשר אנחנו רוצים ליצור בנפשנו שינוי, אנחנו זקוקים לערוך עם עצמנו שיחה. להסביר עד כמה טוב יהיה לנו השינוי, כיצד הוא ישפיע על חיינו וכמה כדאי לנו להתאמץ בשבילו.
