בפרשתנו מגיע הציווי למשה רבנו, למנות את אהרן לכהן גדול ואת בניו סגני כהונה כדי שיסייעו לו בעבודת הקודש. ציווי זה כולל הוראה מיוחדת: "ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת".
הזדמנות זו, היא הזדמנות פז עבורנו, לסקור את סוד המילה "בגד" בלשון הקודש. נשים לב שהמילה ב.ג.ד מורכבת משלוש אותיות עוקבות בסדר הא-ב, כשלפניהן נמצאת רק האות א', הרומזת לאלופו של עולם – הקב"ה. דהיינו: אם מתעלמים מן ה-א', הסוף הוא "בגד" – בגידה בכל ערך טוב ומוסרי.
הקשר המהותי בין הבגד לבגידה, הוא: כשחטא אדם הראשון ואכל מעץ הדעת בניגוד לציוויו של הקב"ה, הוא בעצם בָּגַד בבוראו, את הבֶּגֶד – הוא קיבל מיד לאחר מכן כשהוא וחוה טענו שהם ערומים. הרי שהבגד נוצר כתוצאה מבגידה.
רבי אברהם אבן עזרא היה חכם גדול לא רק בחכמת התורה, אלא גם בשאר חכמות העולם. אבל לצערו כי רב, מזלו היה רע מאוד והיכן שלא שלח ידו כדי להתפרנס – נכשל. באחד הימים שמע רבי אברהם כי בעיר פלונית מחפשים רב, והחליט להציע את מועמדותו לתפקיד. אולם, כשהגיע לשם ראו ראשי הקהל הלך לבוש בלויי סחבות ולא חננו אותו אפילו במבט קל.
רבי אברהם ביקש ללמדם לקח: יצא לשוק ובחר אדם מרשים מאוד בהופעתו החיצונית ובלבושו, המתיק עימו סוד ויחד חזרו לבית הכנסת. רבי אברהם אמר לגבאים: הרב הזה שאתם רואים, הוא אחד מגדולי הצדיקים הנסתרים בדור ואני הוא משרתו. מכיון שהרב אינו מדבר כמעט, אני מוכן להיות מתווך ביניכם לבינו, כל אשר תחפצו תשאלו ממנו – ואני אשיב לכם.
התרשמו ראשי הקהל עמוקות ממראהו החיצוני של האיש, קצבו לו ולאבן עזרא משכורת מכובדת, וכך היו מכניסים שאלות מדי יום בהלכה ובכל מיני נושאים ל"רב השתקן", והאבן עזרא ה"משרת", היה נכנס לחדר ולבסוף יוצא ואומר להם את תשובת הרב. לאחר שנה, נמאס לבני הקהילה שרק העוזר של הרב מדבר. הם רוצים לשמוע תורה מהצדיק עצמו.
ה"רב" המזויף נתקף הלם. מה יענה להם? אולם רבי אברהם נתן לו הדרכה מהירה ויסודית. "ישאלו אותך בסך הכל שלוש שאלות:
א. מה עושה מי שנפלו לו תפילין. ואתה תענה: שירים אותן, ינשק וייתן צדקה.
ב. בעל שיבקש הדרכה לשלום בית, ואותו תדחה לשבוע הבא.
ג. איך יודעים לבדוק ריאה של בהמה האם יש בה סרכה או לא. על זה תשיב להם: שינפחו את הריאה בתוך מים; אם יוצאות בועות זה טרף, אם לאו – כשר".
באותו לילה ברח האבן עזרא ונעלם מהעיר. למחרת באו ראשי הקהל והראשון נכנס ושאל: איך יודעים אם יש סרכה בבהמה? הרב ענה: תרים אותה, תנשק אותה, תשים צדקה…
הבא בתור שאל מה עושים עם תפילין שנפלו והרב אמר לו שיבוא בשבוע הבא.
אחריו ניגש יהודי ורצה עצה לשלום בית והרב ענה לו: תשחט אותה. תוציא לה את הריאה. תנפח…
כמובן שגירשו את המתחזה בביזיונות ובחרפות, והאבן עזרא חזר לאחר מספר ימים והוכיח אותם: רק רציתי להראות לכם שאין לשפוט אדם לפי בגדיו, כי הבגד – בוגד בנו…
