"ידע כבוד ה'וואלי'", לחש המומר באוזני המושל הערבי, "אצל היהודים יש יום אחד בשנה שבו הם עורכים טקס ובו הם מספרים שכל השבועות שלהם בטלות לחלוטין".
המומר בדיוק חזר ממשפט שנערך לו עם יהודי ירא ושלם. השופטים המוסלמים שידעו את חומרתה של השבועה אצל יהודים, הציעו ליהודי להישבע שהאמת כדבריו וזיכו אותו מאשמה. המומר שיצא חייב, רץ להלשין באוזני ה'וואלי' על 'כל נדרי' של היהודים, שבו הם בעצם מבטלים מכל וכל את תוקף הנדרים והשבועות שלהם.
ה'וואלי' רתח מזעם. כך עושים היהודים השקרנים למוסלמים ההגונים? נשבעים בבית המשפט ומקבלים פטור מלא, ואז מתאספים בחשאי בבית הכנסת שלהם והופכים את הכל לבדיחה אחת גדולה?!
בזעמו כי רב ציווה ה'וואלי' להביא אליו ללא שיהוי את רבם של היהודים.
השוטרים שנשלחו לבית המדרש 'בית זילכה' עמדו נדהמים בפתח למראה קול התורה העצום והמוני הלומדים המתנצחים בלימודם.
משהופנו השוטרים לחדרו של ראש רבני בבל, הגאון רבי עבדאללה סומך (יום פטירתו יח באלול), עמדו נדהמים. ראש הישיבה ישב בחדרו כמנהגו, מוקף באריות שבחבורה, והיה שקוע בעומקה של סוגיה. את השוטרים כלל לא ראה. אבל השוטרים ראו היטב…
פניו של רבי עבדאללה האירו באור שלא מעלמא הדין. השוטרים סבו על עקבותיהם אל ה'וואלי' והודיעו לו שאינם יכולים למלא את פקודתו. הרב הקדוש הטיל עליהם אימה ופחד.
ה'וואלי' העיקש עדיין לא קלט במה מדובר. הוא שלח מיידית שוטרים אחרים עשויים ללא חת, עליהם ציווה שלא יחזרו ללא רבי עבדאללה. השוטרים הללו הגיעו ועמדו במורא בפתח הישיבה, שלחו ביד אחד הלומדים פתק מיוחד לרבי עבדאללה, בו ביקשו שייאות להגיע עימם אל המושל.
כפי שלימדונו חכמינו, יש לדרוש בשלומה של מלכות ולחפוץ במוראה. קם רבי עבדאללה ממקומו ויצא עם השוטרים. יחד עמו הלכו תלמידיו הקרובים שלא חשבו להניח לרבם ללכת לבדו. ראו אותם בני הישיבה וסגרו אף הם את ספריהם וצעדו בעקבות ראש הישיבה.
ומי רואה אותם יוצאים ואינו יוצא? עמדו בעלי המלאכה היהודים וצעדו עם רבי עבדאללה. עד שהגיעו לאחוזת ה'וואלי' כבר צעדו בסך אלפי יהודי בבל…
ראה ה'וואלי' מחדרו את התהלוכה, בראשה צועד רבי עבדאללה ודמותו כמראה מלאך האלוקים, ונחרד לנפשו. רק זה חסר לו כעת, להמריד את כל היהודים בגלל פגיעה בכבודו של רבם. מה גם, שלבו נמס בקרבו מקדושתו של הצדיק.
משנכנס רבי עבדאללה סומך ומשלחת של רבני הישיבה עמו, בעוד אלפי המלווים ממתינים בחוץ, התבייש מאוד ה'וואלי' להטיח ברבי עבדאללה את שחשב לומר, ואף לא ההין לפנות אליו ישירות. הוא פנה לרבי משה צדקה, אחד מרבני הישיבה, וביקש ממנו שיסביר לו מהו 'כל נדרי'.
הסביר לו הרב צדקה את נוסח 'כל נדרי' כולו: מדובר אך ורק בביטול נדרים ושבועות שאדם נדר ונשבע בשגגה. אך חלילה ליהודי לבטל לכתחילה שבועה או נדר שאמר ברצון, וקל וחומר שאסור להישבע לשקר בדיני ממונות על מנת לבטל לאחר מכן את השבועה.
הפך ה'וואלי' את פניו בכעס עצום כלפי המומר וציווה להלקותו. אולם רבי עבדאללה – שלא ידע דבר על עלילתו של הרשע – התחנן לפני ה'וואלי' שיחון אותו ולא יענישהו.
