כולנו אוהבים להרגיש שיש לנו שליטה בחיים. אם נהיה בשליטה, כך נדמה לנו, נצליח לסדר הכל. אבל האמת היא שאנחנו רוצים שליטה דווקא במקום שבו יש לנו חוסר ביטחון עצמי. יהודי מאמין יודע שאין לו שליטה בכלום. הכל של הקב"ה. ככל שננסה לאחוז את השליטה – כך נאבד דברים.
החיים הם תנועה. גם הקשיים הם תנועה מתמדת אל עבר השלמות. אלא שבתהליך אנחנו לא רואים את השלמות. כשנכנסים למצב של שליטה, אנחנו מגזימות, מתלהמות, קיצוניות. עלינו לשנות את התדר הפנימי שלנו ולהבין: אנחנו לא בשליטה. בפועל אנחנו לא בשליטה, מעולם לא היינו בשליטה וגם אף פעם לא נהיה בשליטה. כדאי לכן להרפות מכל רעיון שיש לכן בנוגע לשליטה במשהו, במישהו, כולל בעצמך.
כמה שאדם ישתדל – זה חסר משמעות לעומת החוקיות בעולמו של ה' יתברך.
צריכים להתמסר לזרימה, לא לשליטה. הזרימה לוקחת אותנו למקומות הנכונים, סוג של חוקי טבע שברא הקב"ה. למעשה, כשאנחנו בהרפיה מוחלטת מול מה שמזדמן לנו מלמעלה, ושם יכולים לקרות לנו דברים נפלאים, אם רק נפתח עיניים לראות אותם.
איך אפשר לזרום? להרפות? כדי להפסיק לשלוט ולהיכנס לזרימה, יש צורך לראות את נקודת האמת. נהר החיים שייך לבורא עולם, הוא לא זקוק לשליטה שלנו, למעשים האקטיביים שלנו. רק נקודת אמת. מה נכון לנו? מה טוב לנו? להשליך את עצמנו על אבא שבשמים.
ננסה רגע לדמיין בעיניים עצומות: מה קורה לנו כשאנחנו בשליטה? ונתאר במילה אחת איזו דמות ראינו שם, בשליטה. לאחר מכן ננסה לדמיין מה קורה בזרימה. איזו דמות ראינו שם?
תודעה פנימית זו גישה פנימית שלנו לכל מעשה. מול כל סיטואציה שמתרחשת, נבדוק: האם ניתן לדמות שראינו בשליטה, לנצח? או שניתן לדמות שראינו בזרימה, לנצח?
תמיד יהיו ניסיונות של היצר הרע לנסות לגרום לנו לסטות מהזרימה, אבל אנחנו נתעקש: אני בוחרת להרפות ולהיות מאושרת!
