"אבא, היאך מעשרים את המלח? היאך מעשרים את התבן?"
חז"ל מלמדים אותנו שבגלל שאלות אלו ששאל עשו את יצחק – "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו". ופירש רש"י, שהיה עשו "צד את אביו" בשאלות שנועדו להראות כאילו הוא צדיק גדול.
כשהיה הגאון מווילנא ילד קטן, ביקש אביו מהמלמד שלו ללמוד עם בנו מסכת ביצה. אלא שהיו חילוקי דעות בין האב לבין המלמד. האב טען שמסכת ביצה היא קלה מדי עבור בנו, והמלמד טען שהיא קשה מדי.
נענה אליהו הקטן בחכמה: "כל ביצה יכולה להיות קשה ויכולה להיות רכה. הכל תלוי בצורת הבישול שלה"…
בספר 'מי השילוח' לרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצא, ביאר שלא טעה יצחק חלילה בעשו לחשוב שהוא צדיק. אלא שיצחק רצה לנסות לתקן את מידת הגבורה שבעשו, אולי יואיל עשו לשנות את דרכו ולהפוך את המידה הרעה שבו לטוב. לכך קירבו ורצה לברך אותו.
לימוד גדול יש כאן כיצד להתייחס לזולת: גם אם יש אנשים בעלי טבע רע ומעשים רעים, עלינו לנסות להסתכל באופן חיובי על היכולת שלהם להפוך את המידה הרעה למידה חיובית. באופן זה נוכל לראות מעלת חברינו, ולא חסרונם. ובעיקר יש להתחזק באופן אישי כאשר אנחנו מאוכזבים מעצמנו, מהטבע שלנו, מהנפילות שלנו, ולזכור שכל מידה יכולה להיות טובה ויכולה להיות רעה. תמיד יש תקנה, וצריכים לבקש מהשם שיסייע לנו לעבוד על כך ולהפוך את ההתנהגות הרעה לטובה.
—
הרב יעקב גולדברג הוא מטפל רגשי ומייסד שיטת 'שכל הנפש'
