מהשיעור כללי ועד להקמת דגל התורה • מיוחד

יהיו שיכנו אותו כלוחם מלחמות ללא עוררין, יהיו שיכירוהו כראש ישיבה בעל שיעור קומה שאין שני לו, יש שיגידו שמלחמותיו הפוליטיות עשו מהפכות בתולדות הפוליטיקה הישראלית, אך כל מי שפגש בו והכירו ועוד יותר תלמידיו וממשיכי דרכו יגידו שעד היום דמותו חסרה לנו, גם 20 שנה בדיוק לאחר שנפטר.

אמש (שישי) מלאו 20 שנה ללכתו של מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצוק"ל, ראש ישיבת פוניבז' נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ולאחר מכן של דגל התורה, מי שייסד את דגל התורה, יתד נאמן ומערכת הכשרות שארית ישראל, ועוד רבות ונצורות למען כלל ישראל בכלל והציבור הליטאי בפרט.

כל מי שגדל בשכונת זכרון מאיר, למרגלות הישיבה ונתקל לא אחת כילד בדמותו הכפופה, אך בד בבד בדמותו הרוחנית רבת העוצמה בטוח עוד יזכור את אותן הימים שבהם צוותי התקשורת המתינו לא אחת למרגלות הישיבה בתקווה למצוא כותרת כזו או אחרת בדבריו, או דרמה פוליטית שנחתכה במוצא פיו, אך במקביל גם בטח זכורה לו כיצד זה צעד אט אט בצעדים מדודים מביתו לעבר היכל הישיבה למסור את השיעור כללי, וככל שנכנס לריתחא דאורייתא ולעומק הסוגיה היה זה כאילו מדובר בשני אנשים שונים, כאילו היה ארי שואג בשיא שנותיו וכוחו ללא טרדות העולם הזה, שוכח ממכאוביו וחולשתו שכאילו אינם, עד לסיום השיעור עת היה מתיישב על כסאו באפיסת כוחות אך בפנים מאירות שהנה הובררה לה הסוגיה עד תום כשתלמידיו מקיפים אותו בהערצה אין קץ.

תחילתו של מנהיג

מאז ימי שנות ה-70, ויש יגידו אף שנות ה-60, עת הייתה המדינה עוד צעירה, רוח אחרת נשבה בה. העולם התורני היה דל ומרן ראש הישיבה זצ"ל ניצב לו בחזית עולם התורה, כמנהיג עולם הישיבות הליטאיות בארץ ואף מחוצה לה. ראשי ישיבות עלו לפתחו לשאול ולהיוועץ בעניינים תורניים, חינוכיים ואישיים. לא משו מפיו ומדרכו שהתווה.

כבוגר הישיבות הליטאיות במזרחה של אירופה ראה מרן ראש הישיבה את דרכן ככזו שאל לנו לסטות ממנה, ללא שום שינוי בסדרן, אף לא כמלוא נימה. עד כדי כך שלמרות שסבר שימי בין הזמנים ארוכים מידי, התנגד לקצרם מחשש שמא יש בכך שינוי מהמתכונת המסורה לנו מדור דור ויהיה זה פתח לשינויים נוספים.

נאומו שודר בשידור חי בכמה כלי תקשורת ומיד פרץ בעקבותיו פולמוס גדול בגין הדברים. כלי התקשורת התאכזבו מתוכן הנאום, משום שלא נתן תשובה חד-משמעית לנושא הפוליטי שעמד על הפרק. לימים היו מי שטענו כי הנאום בהחלט פעל את פעולתו וש"ס סירבה להצטרף לממשלת פרס

דמותו הציבורית והפוליטית נבנתה בהדרגה במהלך השנים, וככל שעברו השנים כך גם גדלה דמותו ושיעור קומתו עם עוצמתו הרבה. בשנת תשל"ב כשכבר כיהן כראש מועצת גדולי התורה התפרסם שמו ברבים בעקבות פרשת האח והאחות – עת קרע קריעה על הרב שלמה גורן והצהיר ברבים שהוראותיו אינן הוראות. שנה לאחר מכן פרש בקול רעש גדול ממועצת גדולי התורה בשל התנגדותו להחלטה אותה הוביל האדמו"ר מגור בדבר ריצה משותפת יחד עם פועלי אגודת ישראל, אולם חזר בהמשך לכהן יחד עמו בראשות המועצת ובמקביל בגופים נוספים כגון ועד הישיבות, החינוך העצמאי ועוד. מכוח אישיותו העוצמתית ובעקבות המאבקים שניהל לטובת הציבור החרדי הפך בתוך שנים מועטות למנהיגה הבלתי מעורער בקרב הציבור הליטאי.

היה זה מרן ראש הישיבה שהכריע בשנת 1977 כי אגודת ישראל יכולה להכנס לממשלה, אך אל לה לקחת תפקיד מיניסטריאלי, רק של סגני שרים וראשות ועדות בכנסת. הוראה הקיימת עד היום בקרב סיעת דגל התורה. אולם בעקבות חילוקי דעות בין הסיעה הליטאית לחסידית לאחר בחירות 1981 בשאלת מיהו יהודי, אשר שיתקו את המועצת, התפטר ממנה בשנת 1983.

לאור אותו פילוג, ראו גדולי הדור, מרן ראש הישיבה יחד עם ה"סטייפלר", כי אין הציבור הליטאי מקבל במה מספקת לדעתם ביומון אגודת ישראל, המודיע, ובשנת 1985 ייסדו את הקמתו של יומון חרדי חדש, בשם 'יתד נאמן' שנועד עבור הציבור הליטאי, וכן את הקמתו של מערכת הכשרות 'שארית ישראל'.

בשנת 1988, לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, בפילוג בין החסידים והליטאים, סביב השאלה על ראשות המפלגה, פרשו האחרונים והקימו מפלגה חדשה בשם 'דגל התורה'. בכ"ח בתשרי נערך כנס היסוד של המפלגה בבנייני האומה. היה זה אחד האירועים המכוננים בקרב היהדות החרדית הליטאית, עת התקבל מרן ראש הישיבה בשירה "ימים על ימי מלך תוסיף" במשך דקות ארוכות כשלאחר מכן נשא את נאומו על סיבת פתיחת המפלגה.

אלו הם דברים היוצאים מעומק הלב, לבי שותת דם מהמצב. צאו בשבת לרחוב יפו בירושלים, ואמרו לי – האם ניכר שם משהו יהודי? האם כך נראית שבת אצל יהודים? הנה בתל אביב שהיא העיר היהודית הגדולה, יש רק כשניים ושלושה איטליזים כשרים, וכשתי מסעדות כשרות, בקושי אפשר לאכול בשר כשר, האם זו היא עיר יהודית? אבוי לעיר יהודית כזו! לערבי אסור לאכול חזיר, ואילו ליהודי מותר? אנחנו יהודים, הורינו היו יהודים, זקנינו היו יהודים, הורינו חינכו אותנו בדרך היהדות, הם מסרו אותנו ללמוד בחדר, האבא והאמא נתנו לנו אוכל כשר, האם אתם 'החכמים הגדולים' שמבינים שאין זה טוב?

הגראמ"מ שך זצוק"ל

נאום שלא ישכח

א' בניסן תש"ן. הימים הם ימי התרגיל המסריח, כאשר שבוע וחצי לפני הנאום הגיעה מפלגת ש"ס להסכם עם שמעון פרס על הפלת ממשלת האחדות של שמיר, עמדתו של ראש הישיבה ששללה חיבור עם השמאל, הייתה ידועה, ובפרט התנגדותו לשמעון פרס באופן אישי בשל תמיכתו בתיקון לחוק ההפלות.

עת עמדה השאלה באוויר האם תתמוך דגל התורה במועמדותו של שמעון פרס לתפקיד ראש הממשלה, נישאו עיני כל אל עבר דמותו של ראש הישיבה עת היה אמור לשאת את נאומו בכינוס של המפלגה בהיכל הספורט יד אליהו בתל אביב. בכלי התקשורת אף פורסם שבנאום צפויה להיות התנגדות של מרן ראש הישיבה להחזקה בשטחים, ועד מהרה צוותי תקשורת מישראל ומרחבי העולם הצטופפו בהיכל, מקום הכינוס המפלגתי שתוכנן עוד זמן רב לפני המשבר הקואליציוני, כדי לשמוע את מוצא פיו, ואף הנאום הועבר בשידור חי בתקשורת הישראלית, לאור החשיבות הפוליטית שציפו שתהיה לו.

בנאומו בחר ראש הישיבה לא להתייחס ישירות לשאלת ההצטרפות ובמקום זאת בחר להסביר להתמקד במסר רוחני, אך מסר חריף ותקיף כלפי הציבור החילוני על עיקרי ההשקפה היהודית, ולתקוף את השמאל בישראל, על הניתוק מהמסורת.

על כוחי ועוצם ידי אמר מרן הישיבה זצ"ל כי "אלפיים שנה אנחנו לבד בידיים ריקות, אין לנו נשק. איך אפשר לעמוד? ואנחנו ניצחנו – אנחנו עומדים וקיימים. מה הסוד בזה?… המופת היא: אני יהודי ואני חזק יותר מהם. יהרגו אותי, אבל בניי יישארו בחיים. אני לא ניתקתי מורשת אבותיי… אני אלך בדרך האבא, בדרך הסבא ובדרך הסבתא… אני אלמד את חוכמתי שלי, את הקולטורא [התרבות] שלי".

המשיך מרן ראש הישיבה זצ"ל ואמר "אתה גם יהודי, אתה נימול, אבל אתה יודע את הקולטורא [התרבות] שלך? מה הקולטורא שלך? אנגלית? זה הקולטורא שלך?… אתה פותח את החומש אתה יודע פירוש המילות?"

"אם יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, לא יודעים מה זה שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. יש להם קשר עם האבא שלהם ?… מערך? מערך זה דבר קדוש? הם ניתקו את עצמם מכל העבר שלנו ומבקשים תורה חדשה. אם אין שבת ואין יום כיפור, אז במה הוא יהודי?"

נאומו של מרן ראש הישיבה זצ"ל שודר כאמור בשידור חי בכמה כלי תקשורת ומיד פרץ בעקבותיו פולמוס גדול בגין הדברים. כלי התקשורת התאכזבו מתוכן הנאום, משום שלא נתן תשובה חד-משמעית לנושא הפוליטי שעמד על הפרק. היו בשמאל שעוד ניסו להיאחז בכך שמרן ראש הישיבה זצ"ל לא אמר במפורש את המילה "לא" להצטרפות לממשלת מערך. אולם לימים היו מי שטענו כי הנאום בהחלט פעל את פעולתו, מרן ראש הישיבה גרם לכך שמרן הגר"ע יוסף שינה את דעתו וש"ס סירבה להצטרף לממשלת פרס, ובכך סיכוייו של פרס להקים ממשלה בראשותו קטנו.

פיוס מתוך עמידה על עקרונות

היה זה כמה חודשים לאחר מכן, עת נפתחה ישיבת 'ירחי כלה' בהיכל ישיבת פוניבז' בה נשא מרן ראש הישיבה זצ"ל את נאום הפתיחה בדברי הסבר וריכוך לאותו נאום מפורסם, בה התגלתה עוצמתו של מנהיג, של דמות האב שכה חסרה לנו גם כיום, 20 שנה לאחר פטירתו.

מפאת אורכם של הדברים נביא רק את תכליתם. וכך אמר מרן ראש הישיבה זצ"ל: "יהודי שנולד יהודי נשאר תמיד יהודי, וגם אם אינו שומר תורה ומצוות אינו יכול להתנתק מהיותו יהודי, אך אני עומד ושואל איך הם לא מתביישים להתנתק מאבותיהם? איך יש לבן ישראל את העוז והחוצפה לאכול שפנים וחזירים ושאר טריפות נגד הוריו שגידלו אותו, טיפלו בו, רחצו אותו, והאכילו אותו אוכל כשר, וכאשר הוא מתבגר, הוא בועט באוכל שלהם, בחינוך שלהם, ואוכל נבילות וטריפות. האם לבן כזה יש דרך ארץ בפני אמו? כיצד יש לבחור צעיר את ההעזה הזו?"

עוד הוסיף ואמר "בוודאי שהם יהודים, אבל האם זו היא הנהגה יהודית? אביכם שגידל אתכם, פרנס אתכם וחינך אתכם, ממנו אתם צוחקים כאשר הוא מתבגר? עליו אתם אומרים שהוא "בטלן" ואורח חייו אינו נראה בעיניכם, ורק הדרך החדשה בה אתם מתנהגים, היא הדרך הנכונה. איך אינכם מתביישים לומר כדבר הזה? אביכם לא אכל ביום כיפור, ואתם אוכלים ביום כיפור! וכי כאשר שאלתי זאת, פירוש הדבר, שאמרתי שיצאתם מכלל יהודים? אדרבה, אנחנו מבקשים מכם, חִזרו אלינו בחזרה.

32 שנים עברו מאותו נאום, והכל עדיין אקטואלי. אקטואלי מתמיד. נמצאים עדיין במלחמת קיום תמידית מול ממשלה העוסקת ימים כלילות בהריסת חומות הדת, הכשרות, וכל דבר אשר רוח היהדות הנאמנה שרויה בו

"דעו, כי מה שאני מדבר כאן אלו הם דברים היוצאים מעומק הלב, לבי שותת דם מהמצב. צאו בשבת לרחוב יפו בירושלים, ואמרו לי – האם ניכר שם משהו יהודי? האם כך נראית שבת אצל יהודים? הנה בתל אביב שהיא העיר היהודית הגדולה, יש רק כשניים ושלושה איטליזים כשרים, וכשתי מסעדות כשרות, בקושי אפשר לאכול בשר כשר, האם זו היא עיר יהודית? אבוי לעיר יהודית כזו! לערבי אסור לאכול חזיר, ואילו ליהודי מותר? אנחנו יהודים, הורינו היו יהודים, זקנינו היו יהודים, הורינו חינכו אותנו בדרך היהדות, הם מסרו אותנו ללמוד בחדר, האבא והאמא נתנו לנו אוכל כשר, האם אתם 'החכמים הגדולים' שמבינים שאין זה טוב?

"אתם מביטים עלי כעל 'שונא ישראל', כאילו אני שונא שלכם. אך דעו לכם כי אני הוא הידיד הטוב ביותר שלכם, ואילו אתם הם אלו ששונאים יהודים, ומדוע? כי בדרך שלכם בעוד עשרים שנה לא יהיו כאן יהודים, רק הילדים והנכדים שלנו, אם תשארו עדיין בארץ ישראל… היכן יחיו הילדים שלכם? וכי מה הם רואים ברחובות תל אביב בשבת? מה הם רואים על שפת הים? הרי כיום אדם אינו יכול לצאת בקיץ לרחוב, אנשים מסתובבים כמו חיות…

"אני חוזר ואומר, אינני מרחיק את הקיבוצים, אדרבה, אני קורא להם לבא אלינו. אני לא אומר שהם לא יהודים, נהפוך הוא, אני אומר שהם יהודים, אולי יהודים טובים ממני, אבל שיבואו אלי, ואתן להם אוכל כשר כמוני, אבל אי אפשר שירצו לאכול חזיר ויצעקו שהם יהודים. הנה אחד מהם אמר שגם הוא הניח פעם תפילין, האם יש דבר מגוחך מזה? כל מה ששאלתי הוא – במה ההתנהגות שלהם מביעה שהם יהודים? כיצד יש להם את העוז לצאת כנגד דרך הוריהם ולעשות כל מה שהם רוצים כנגד מה שעשו אבותיהם?

"יהודים יקרים ואהובים, גם אם אין בידינו לתקן את כולם, הרי שלכל הפחות אנו הנמצאים כאן נקבל על עצמנו להשגיח על הילדים, לשלוח אותם ל'חדר' טוב, ל'חדר' יהודי, 'חדר' שבו לומדים תורה, גמרא עם רש"י, כמו שלמדו אבותינו, ולא למקומות רעים, לשלוח ל'חדר' שבו ילמד להתפלל, לברך, ואז יהיה טוב לכולנו. והקב"ה יעזור שהדברים יפעלו לטובה, ולב כולם יתהפך אל הקב"ה, וישובו במהרה בתשובה שלמה".

32 שנים עברו מאותו נאום, והכל עדיין אקטואלי. אקטואלי מתמיד. נמצאים עדיין במלחמת קיום תמידית מול ממשלה העוסקת ימים כלילות בהריסת חומות הדת, הכשרות, וכל דבר אשר רוח היהדות הנאמנה שרויה בו.

הח"כים החרדים נלחמים את מלחמת הקיום התמידית בניסיון למנוע מעט מאותם גזירות שיוזמת הממשלה. תקציבי הישיבות, מעונות היום, הריסת חומות הכשרות, גיור ונישואין כהלכה ועוד שלל דברים שלא שיערום אבותינו והכל מלחמתו שלו, של מי הורה לנו את דרכנו ללא חת, וללא פשרות.