ברצוננו לעורר מודעות למחלה האפילפסיה. האפילפסיה היא בעיה נוירולוגית, שגורמת לפעילות חשמלית פתאומית, חזקה ובלתי רצונית של תאי מוח האחראים על שליחת הוראות לחלקי הגוף השונים. כתוצאה מכך נגרמים עוויתות או פרכוסים בחלקים שונים גוף. חשוב לזכור שלא כל התקף פרכוסים מעיד בהכרח על אפילפסיה, מכיוון שהתקפים כאלה יכולים להיגרם אצל כל אדם גם כתוצאה מירידה דרסטית של רמת הסוכר בדם, חבלות ראש, זרם חשמלי, או חום גבוה אצל ילדים.
אפילפסיה יכולה להיגרם כתוצאה מחבלות ראש, דלקת בקרום המוח, דימום מוחי, גידול במוח, פגמים גנטיים, מחלות ניווניות של המוח כגון אלצהיימר, או התמכרות לסמים או אלכוהול, אך פעמים רבות הסיבה אינה ידועה. אחד מכל 100 ילדים, ואחד מכל 150 מבוגרים לוקים במחלה ויכולים לסבול מהתקפים גם כתוצאה מגירויים קטנים. אפילפסיה יכולה להופיע בכל גיל, אבל היא שכיחה יותר בגילאי 0-10 ואחרי גיל 60. בישראל חיים למעלה מ- 60,000 מבוגרים וילדים עם אפילפסיה.
התקפי האפילפסיה
התקפים אלו עלולים להתרחש אצל חולי אפילפסיה בכל זמן, אבל חוסר שעות שינה, חשיפה לאור מרצד או להבזקי אור, ושימוש בסמים או באלכוהול עלולים לגרות ולעורר התקפים.
אך ישנם כמה סוגים של התקפי אפילפסיה:
התקף ניתוק כללי (אבסנס) – מתרחש במשך שניות בודדות בלבד, שבמהלכן האדם אינו מודע למתרחש סביבו, ונראה כאילו הוא בוהה בחלל האוויר או מגלגל את עיניו. התקפים כאלה נפוצים בעיקר בקרב ילדים, ואין צורך להתערב בהם מכיוון שהם חולפים מעצמם.
התקף חלקי (מיוקלונוס) – מתרחש רק בחלקים מסוימים בגוף, ובמהלכו המודעות של האדם לסביבתו מתערפלת, וחלקים בגופו מבצעים תנועות רפלקסיביות ולא רצוניות.
התקף כללי (טוני-קלוני) – תוקף את כל מערכות הגוף, ובכלל זה מערכת הנשימה, ויכול להימשך גם זמן רב. חלקים בגוף מבצעים תנועות רפלקסיביות ולא רצוניות, ומכיוון שהגוף אינו יכול לבלוע את הרוק, ייתכן שייצא קצף מהפה.
התקף מוקדי – התקפים המתרחשים רק במוקד אחד במוח – המוקד האפילפטי, ויכולים לגרום לעוויתות ופרכוסים רק בצד אחד של הגוף או באחת מהגפיים או לערפול ההכרה הכולל פגיעה בזיכרון ומבט בוהה באוויר. התקפים מוקדיים נמשכים לכל היותר דקה או שתיים, וחולפים מעצמם.
אז איך לנהוג במקרה ונקלעתם לסיטואציה בה חולה אפילפסיה חווה התקף:
1. שמור על קור רוח.
2. השכב את האדם על צידו.
3. דאג שלא ייפגע מעצמו או מחפצים בסביבתו.
4. הזעק עזרה רפואי אם ההתקף אינו עובר מעצמו לאחד 5 דקות.
אל תעשה!
אל תנסה לפתוח את פיו – בזמן התקף אין חשש לבליעת הלשון.
אל תנשים אדם בזמן התקף – מערכת הנשימה שלו אינה פועלת כהלכה.
אל תגביל את תנועותיו – אתה עלול לפגוע בעצמך ובאדם שאתה מנסה לסייע לו.
אבחון אפילפסיה וטיפול
אבחון אפילפסיה נעשה בעיקר באמצעות בדיקת EEG (רשמת מוח חשמלית), שמתארת את רישום גלי המוח. לאחר האבחון יכול טיפול תרופתי להפחית ולמנוע את ההתקפים אצל מרבית החולים. התרופות אומנם מלוות בתופעות לוואי אך אלה עוברות בדרך כלל לאחר תקופת הסתגלות לטיפול של כמה שבועות. אם השפעת הטיפול התרופתי חיובית אפשר לנסות לגמול את המטופל מהתרופה לאחר שנתיים או יותר שבמהלכן הוא אינו סובל מהתקפים, אך ניסיונות הגמילה נעשים בצורה איטית ומבוקרת.
30% מחולי האפילפסיה סובלים מאפילפסיה קשה לאיזון, ואינם מגיבים לטיפול תרופתי מקובל.
