בשנים האחרונות רושמת העיר צפת, כמו יתר ערי הגליל, הגירה שלילית של תושבים. הסיבות לכך מגוונות. על פי נתוני הלמ"ס, נכון לסוף 2018, התגוררו בצפת 35,715 תושבים והיא דורגה במקום ה-58 בדירוג הרשויות המקומיות בישראל.
מסתבר כי תושבי הגליל, בעיקר הצעירים מבניהם, מבכרים את החיים התוססים ומעדיפים את שאון החיים במרכז הארץ על פני השקט והשממה לכאורה בעיר הגבוהה והקרה ביותר בישראל.
בעשור האחרון מאז זיהתה האוכלוסייה החרדית, המשוועת, כמו יתר האוכלוסייה בישראל, לפתרון מצוקת הדיור, הזדמנות למגורים בצפת השקטה, שמחירי הדירות בה היו נמוכים באופן משמעותי מעלות מחירי הדירות במרכז, החלה להירשם בעיר הגירה שלילית נוספת של תושבים חילונים שהחלו להתפזר לכל עבר.
חלקם עברו לשכונות חדשות הנבנות בעיר וחלקם פשוט היגרו לכרמיאל, חיפה וערי הצפון.
הציבור החרדי, שכאמור, זיהה את העיר צפת כסביבת מגורים אופציונלית ומושלמת, כאשר זוגות צעירים החלו לרכוש בה דירות למגורים או להשקעה בזה אחר זה – החל להתקבל בעיר על ידי התושבים בחשדנות רבה.
הדילמה שעמדה בפני קברניטי העיר ותושביה הייתה משמעותית. צפת היא הרי עיר מעורבת בה מתגוררים חרדים, דתיים וחילוניים באותו בנין. במקביל, צפת מאופיינת בקהילות חרדיות מגוונות המהוות כוח המתורגם גם לזירה הפוליטית המקומית.
מבחינת ראש העיר לשעבר אילן שוחט, ההתנהלות מכאן ואילך הייתה בבחינת אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי. למנוע הגעת אוכלוסייה חרדית לעיר הייתה באופן מעשי כמעט בלתי ישימה. מנגד, להעלים עין ולתת לחרדים "להשתלט" על העיר, גם לא הייתה אופציה, בפרט בהתחשב בכח של חברי המועצה מהסיעות החרדיות שעשו כל שביכולתם כדי לסייע לציבור שביקש להתיישב בעיר.
הפתרון שנמצא היה היענות מינימלית לדרישות בנושאי דת מצד התושבים החדשים. העירייה אמנם לא הציבה מאבטחים בשערי הכניסה לעיר כדי למנוע את הגעתה של האוכלוסייה החרדית, אך גם לא יצאה מגדרה כדי לספק את צרכי מי שכבר כן היגרו אליה.
הבחירות שהפכו לסמל המאבק
מערכת הבחירות האחרונה לראשות העיר שהתקיימה לפני כשלוש שנים, הייתה סוערת במיוחד. זאת, לאור העובדה שמזה שנים ארוכות ואולי בפעם הראשונה הציבה היהדות החרדית מועמד עצמאי לראשות העיר.
ראש העיר הנבחר שוקי אוחנה החליט לשאת את דגל שמירת צביונה החילוני של העיר צעד אחד קדימה. לטענת תושבים, מזה כשנתיים שאין כמעט הקצאות חדשות למבני דת בצפת. במקרה או שלא, תחושת הניכור במסדרונות העירייה כלפי בעלי חזות חרדית איננה ניתנת עוד להדחקה. "רוח המפקד מורגש היטב בכל פינה בעיר", אומר אחד התושבים ל'בחזית'. אם נוסיף לכל אלו גם את העובדה כי פרויקטים למגורים המיועדים לאוכלוסייה החרדית נבלמים ומעוכבים שוב ושוב בתואנות שוב.
"צריך להבין", אומר ל'בחזית' גורם פוליטי בעיר, "אוכלוסייה חרדית מבורכת היגרה לעיר בשנים האחרונות. התושבים החילוניים, מטבע הדברים, החלו להתקדם לעבר שכונות אחרות. אלא שבשל העובדה שהעיר סובלת מהגירה שלילית, נמצא שסך התושבים בה אינו מאפשר לעירייה הצדקה של הקמת בתי ספר חדשים לטובת האוכלוסייה הכללית, ומה שקורה זה שעל אף שהתושבים החילונים עזבו את השכונה, הם ממשיכים לשלוח לשם את ילדיהם כל בוקר לבית הספר".
"במקום להעביר את המבנים לאוכלוסייה המתגוררת בשכונה, אנו מוצאים את עצמנו עם בית ספר חילוני בלב שכונה חרדית", אומר ל'בחזית' הגורם שמסביר את המורכבות בעיר. "מספר התושבים המועט בעיר, מגביל את העירייה מבחינת אפשרויות התמרון בין האוכלוסיות", הוא מוסיף.
אלא שמרחב תמרון מוגבל זה, אינו תופס אחיזה כשמדובר בדרישות אלמנטריות של התושבים להקמת מבני דת אחרים בעיר, כגון בתי כנסת הסובלים ממצוקת הקצאות והתנכלויות מצד העירייה נגד תושבים.
"רק בשבוע שעבר הרסה העירייה מבנה ארעי ששימש כבית כנסת", אומר בכאב תושב העיר ל'בחזית'. מדובר בקהילה ייחודית ומגוונת שכבר לפני שנתיים הובטח לה הקצאת מבנה להקמת בית כנסת ומאז אין עם מי לדבר. לדבריו, "על אף העובדה שמבני דת רבים ובכלל מי שמכיר, העיר צפת רוויה בחריגות בניה על ימין ועל שמאל לצד מבנים קיימים המתנוססים לתפארה ואשר עומד ותלוי נגדם 'צו הריסה', מכל עשרות הצווים שהונפקו באגף התכנון והבנייה בחרה העירייה לממש את הצו דווקא על מבנה בית כנסת ארעי שכל אחד רואה ומבין גם על פי תנאי השטח כי אין מדובר ב'התנחלות' של קבע".
אוחנה הצהיר: "לא מתכוון" לתת יד להגירה חרדית
"מה שבעיקר מצער באירוע הריסת בית הכנסת", מוסיף תושב אחר בכאב, "הוא העובדה שמכל הימים בשנה בחרה העירייה לשגר את הדחפורים לשטח את המבנה הקדוש בתאריך י' באב – שעות ספורות לאחר שהמוני בית ישראל ישבו על הארץ בבתי הכנסת וביכו את חורבן הבית".
אירוע הריסת בית הכנסת מחזיר את תושבי צפת למחאת הביטאונים החרדים 'המודיע' ו'המבשר', שבדיוק לפני כשנה יצאו במתקפה משולבת וחסרת תקדים נגד ראש העיר שוקי אוחנה, לאחר שהואשם בהתנכלות גורפת לקהילות החסידים בעיר, אלו שלא תמכו בו בבחירות, באמצעות עצירת בניה לבית הכנסת אמשינוב, למרות שבידי הנהלת החסידות היו כל האישורים הנדרשים.
"גם כאן מדובר היה בצעד שהתפרש כהתרסה כלפי המגזר, שכן האישור להקמת מבנה בית הכנסת ניתן על אף היותו סמוך למבנה אחר של גני ילדים. בהתחלה אסרה העירייה לממש את היתר הבניה בשל הסמיכות לגני הילדים, אלא שגם בימי החופשה בהם שהו ילדי הגנים בבית ולא נשקפה כל סכנה לשלומם ובריאותם מנעה העירייה את הקמת המבנה", כך לדברי תושב העיר.
גורם נוסף בעיר אומר בשיחה עם 'בחזית', כי "הסיפור עם שוקי אוחנה הוא שמדובר באדם ראשון במעלה בכל הקשור ליחסי ציבור. הבנאדם חייכן, משדר סימפטיות ובאלגנטיות ניתנת להערכה גם יודע להשיל ממנו אחריות לכל טענה כלפיו. לדוגמה, בשעה שהדחפורים עלו על שטח בית הכנסת לפני כשבועיים, היה זה הרב אבוחצירה שפנה לראש העיר בדמעות ובתחינה לעצירת ההרס. ראש העיר בתגובה הביע השתתפות בצערו וטען כי הוא אינו קשור להנחיה להרוס את בית הכנסת".
"לעיתים", אומר הגורם בכאב, "ניתן לקבל ולהכיל את העובדה שאדם מתוך אי נעימות אליה נקלע מבקש להסיר מעצמו אחריות לאירוע, אבל בשביל זה להפוך את הציבור לכזה שניתן להוליך אותו בכחש תוך פגיעה באינטליגנציה שלו, זה כבר בלתי נסלח. אם ראש העיר חושב שאנו מטומטמים, התשובה היא לא!".
עסקן ציבורי נוסף ששוחח עם 'בחזית', ביקש להעלות דוגמה נוספת למטרה ששם לעצמו ראש העיר 'לשמור' על צפת מפני 'השתלטות' חרדית. מדובר בשטח שנרכש על ידי חסידות צאנז לצורך הקמת ריכוז חסידי בעיר, אלא שמשעה שנודע הדבר, פועלים בעירייה בכל דרך בכדי שלא לאפשר ליזמים לקבל היתרי בניה לשכונה, למרות שנרכשה בכסף מלא. בעירייה פועלים לשנות במחוזי את ייעוד השטח מדירות בקומות לשכונת וילות.
גם לגבי שטח נוסף בסמוך (מתחם 8), שתוכנן על ידי המנהל ככזה המתאים גם לאוכלוסייה החרדית, ביקש ראש העיר להפוך לשכונת ווילות, אלא שהתכנית לבלימת הגירה חרדית לצפת נבלמה על ידי הוועדה המחוזית וירדה מהפרק לאחר שזכתה להתנגדות גורפת בוועדה המחוזית.
לידי 'בחזית' הגיע פרוטוקול מישיבת המועצה שעסקה בנושא, בה התבטא אוחנה: "אני לא אתן לזה לקרות, כל עוד אני יושב על הכיסא – אם אני לא אשב אז זה לא יקרה. זה גם לציטוט אין לי בעיה, כי אני לא מתכוון…".
יצוין, כי בשבוע האחרון התכנסו עשרות תושבים בצפת להפגנת מחאה נגד פתיחת מבנה על ידי עמותה ששמה לה למטרה לעקר את הדת באמצעות הדחת בני נוער משמירת התורה והמצוות. לטענת תושבי העיר, "ראש העיר שוקי אוחנה ידע כבר לפני מספר חודשים על הקמת המבנה השנוי במחלוקת בסמיכות לריכוז החרדי ובחר למלא את פיו מים". במכתב תגובה ששיגר אוחנה הוא מזים את הטענה וטוען כי מדובר באי אמירת אמת.
כזכור, רק לפני כשנה יצאו רבני צפת במכתב חריף ונוקשה נגד ראש העיר בגין קיומן לראשונה של מופעי שחץ בחוצות העיר בחסות ראש העיר עבור מבקרים מכל העולם.
במכתב עליו חתמו רבנים מכל העדות והחוגים התבטא הזעם כלפי אוחנה המבקש להכתים את העיר העתיקה אשר מצוקי ארץ היוו אותה למקום מושב להם, באמצעות שורה של מופעי הפריצות בין סמטאות העיר העתיקה, בסמיכות לריכוזים החרדיים.
"עירנו הקדושה הספוגה ורוויה קדושה וטהרה, תורה ויראה ומעשים טובים ע"י גדולי וקדושי ישראל האר"י הק' והב"י זיע"א, ואיתם עימם שאר שורשי האומה זיע"א, נהפכה לסחי ומאוד על כל המשתמע, ובכך להדוף חלילה את כל הטוהר והאצילות החופפת על כל פני העיר כולה", כתבו הרבנים במכתב תוך שהם קוראים "לכל כל יהודי בערנו אשר יראת ה' פועמת בלבבו ואשר כואב ומצר על ההידרדרות הנוראה המתרחשת בעירנו, לעורר רחמי שמים בתפילות ובתחנונים לה' לבל יוציאו מזימתם אל הפועל".
את המכתב חתמו הרבנים בפנייה לנציגי הציבור לפעול לביטול האירוע. "אנו פונים אל כל נבחרי הציבור בעיר ואל כל מי שיש בידו השפעה, לפעול בכל כוחו בדרכי נועם, לבטל לאלתר את האירוע החמור כי בנפשנו הדבר".
בשיחה עם 'בחזית', טוען בכיר בעירייה כי הדברים כלל לא משקפים את המציאות. "להיפך", אומר הבכיר, "שוקי אוחנה פועל רבות למען הציבור החרדי".
לדבריו, "ראש העיר, מתחילת הקדנציה דאג להקצאת מבני חינוך, מוסדות תורה וחסד, הרחבת ופיתוח גינות ופארקים. בכל התקציבים והפרויקטים שמביא ודואג ראש העיר מכל משרדי הממשלה, המגזר החרדי הוא חלק בלתי נפרד מזה. רק בימים אלו תקופת בין הזמנים דאג ראש העיר לתקציבי ענק של מיליוני שקלים לפעילות ממושכת לכל המגזר החרדי בעיר לכל תקופת בין הזמנים".
הבכיר הוסיף וציין, כי "לא לחינם רוב המוחלט של חברי מועצת העיר כולל את נציגי דגל התורה, ש"ס, כלל חסידי וחב"ד – הנמצאים כולם בקואליציה של ראש העיר ועובדים איתו יד ביד בשיתוף פעולה מלא והדוק".
"ראש עיריית צפת שוקי אוחנה שנבחר בתמיכת רוב המוחלט של הציבור החרדי משמש כבן בית בבתי כל מרנן האדמו״רים ורבנים מנהיגי העיר וכך זה גם יימשך", אמר.
העירייה בתגובה: "המבנה לא חוקי"
מעיריית צפת נמסר בתגובה: "המבנה המדובר הוא מבנה לא חוקי שנבנה לפני חודשים רבים בלי אישורים ועל שטח של אדם שפנה לעיריית צפת בנושא באמצעות עורך דין. כבר לפני כחודשיים העירייה הודיעה שהמבנה (אוהל) לא יוכל להישאר כשהוא לא חוקי. לבקשת המתפללים המקום נשאר עוד מספר שבועות ובמהלך הימים האחרונים האוהל פורק על ידי המתפללים. כעת, לאחר שהאוהל פורק על ידי המתפללים ובהמשך לתלונה של בעל השטח וכן של תושבי השכונה למשטרה, פורקה גם יציקת הבטון בהתאם לצו הריסה והתלונה. עיריית צפת תמשיך לסייע לכל מוסדות התורה והחינוך בעיר ולקדם הקמת בתי כנסת, אך הכל בדרך המקובלת בחוק, לא ניתן יד לעבירה על החוק וסיכון הציבור במבנים לא חוקיים".
