ישראלי כי יקלע לעיר ניו יורק בימים אלה, סביר להניח, שלא ימצא את מקומו בליבת החיים היהודיים התוססת. בעוד כאן בישראל הורגלנו לעטות את המסכות 'מעל האף' ולשמור מרחק, בניו יורק המוכה והחבולה מהגל הראשון, זו שספגה את מרבית האבדות בנפש ואשר תמונות יקיריה עיטרו את עמודי השער על העיתונות העולמית, כבר שכחו מה זה קורונה.
אין הגבלות, אין מסכות, אין שמירת מרחקי בטיחות בין אחד לשני בתורים למרכזי הקניות, כבר אין אכיפה בפארקים כפי שנוכחנו עד לא מכבר – ובקיצור: אין קורונה.
מה כן יש בניו יורק בימים אלה? ישנם אירועים המתקיימים למכביר בחצרות האדמו"רים, זוגות חדשים זוכים להקים בית נאמן בישראל ב"ה מדי יום, החנויות ומרכזי הקניות והבילויים פתוחים לרוב, יש חיים. חזרה השגרה.
באזורים היהודיים בניו יורק, מזה קרוב לחודשיים נדמה כי הסערה שכחה, לא שומעים כמעט על 'נדבקים' חדשים שאושפזו והחזירו את נשמתם. כן, פה ושם שומעים על נדבקים במצב קשה המאושפזים עדיין מהגל הראשון. אין מקרים חדשים. אותם יהודים עליהם שמענו בשבועות האחרונים כמי שהיו במצב קשה ולא שרדו, אלו עדיין 'ספיחים' מהגל הראשון.
על פי ההערכות גורמים בקהילה היהודית, לפחות 70% מהיהודים כבר נדבקו, כך שבאופן טבעי החשש מפני הידבקות פחות מטריד את התושבים. זר כי יחלוף בשכונות החרדיות לא ימצא הבדל בין התקופה של לפני הקורונה לזו של עכשיו.
אם כי אחד הדברים שעדיין מטרידים את הקהילה החרדית בימים אלו, היא שאלת קיומן של 'הקעמפים'. מחנות הקיץ בהרים שמכניסים מדי שנה מיליונים, נמצאים השנה בסימן שאלה. בימים אלה מתגלגלת לה עתירה של מארגני הקעמפים בבית המשפט המחוזי.
הראש היהודי עובד שעות נוספות
אם חשבתם שתושבי וויליאמסבורג ובורו פארק יושבים להם בבית בחיבוק ידיים, טעות בידכם. הראש היהודי מצליח גם כאן לעבוד שעות נוספות בניסיון לאתר את המתווה לקיומן של מחנות הקיץ.
לדברי העסקן מאיר ברנשטיין ממאנסי, "ברור שהשנה מתווה הקעמפים יהיה שונה מכל שנה. בעצם כבר נפתחו הקעמפים, אמנם לא כולם, אבל יש לי חבר שקיבל אישור לפתוח את הקעמפ שהוא יוזם מדי קיץ. מדוע? משום שהקמפוס המדובר שימש בעבר כבית מלון, ומאחר ופתיחתם של בתי מלון מאושרים על ידי הרשויות, אז הוא פתח את זה כבית מלון".
"שיטה אחרת באמצעותה הצליחו חלק מה'קעמפים' להשיג אישור לפתיחת פעילותם, הוא פשוט מאוד, העברת המוסד, הישיבה, להרים. ברגע שזה קולג', מותר לפתוח", כך ברנשטיין. לדבריו, "שלא כמו בתוך העיר, בהרים אין כל אכיפה של הכללים לבינתיים".
למעשה, קיימים 3 גישות בדרך להתגברות על הקורונה. הגישה הראשונה אומרת, לתת לציבור להידבק, מה שיהפוך בסוף לחיסון עדר. מדובר בשיטה שיושמה הן בארצות הברית והן באנגליה. מצד אחד, המחיר ששילמה האוכלוסייה היה יקר מאוד, אך מנגד, כולנו ערים בימים אלה לשקט במדינות אלה, לעומת מדינות כמו ישראל שעד לא מכבר כיכבו בראש המדינות המבוקרות מבחינת אחוזי התחלואה.
הגישה השנייה, מדברת על 'סגר' כפי שנעשה בישראל בגל הראשון, שמשמעותה, 'הידבקות איטית' וכביכול מבוקרת, עד להיעלמות הנגיף. על פי גישה זו, באופן אוטומטי אם 'משחררים' מעט את ההדק, זה עלול לגבות מחיר של 'גל שני'.
השאלה הגדולה היא כיצד לשחרר, ומה לשחרר. שכן בארצות הברית, על אף שכרגע הענין 'נרגע' יחסית, בתי הספר טרם שבו לפעילות והמדינה עודנה 'מתאוששת' מהטלטלה שחוותה לפני שלושה חודשים.
ומעל הכל יש את גישת הביניים, כמו זו שבחרה בה גרמניה, שעל אף השחרור מהסגר, נראה כי התושבים ממשיכים לשמור באדיקות על ההנחיות המחמירות גם במרכזי הקניות והשווקים, כאשר סביר להניח כי אם האוכלוסייה בישראל הייתה נוהגת באופן זהה התפרצותה של הגל הנוכחי הייתה נמנעת.
עדכון הקורונה האחרון ממדינת ניו יורק מציג את התמונה הבאה: מתוך 62,403 בדיקות שבוצעו אתמול, 726 חזרו חיוביות (1.16%). לעומת זאת, דו"ח 'מרכז המידע והידע' של צה"ל מעדכן הבוקר, כי מתוך כלל הבדיקות שבוצעו במהלך השבת, 5.21% חזרו חיוביים.
