מחקרים שונים העלו עד כה את ההשערה כי טמפרטורות גבוהות יותר, ממסמסות את השפעת ה COVID 19, ומורידות את הסיכון להידבק בנגיף ולחלות בקורונה. אלא שגל החום האחרון שפקד את ישראל, כמו גם מדינות אחרות בעולם, די הפריחו השערה זו, לאחר שמספר הנדבקים אמנם ירד באופן עקבי, אך מצד שני הועלתה האפשרות שמא הירידה החדה במספר הנדבקים בנגיף נעוצה במאבק המתמשך ובמאמצים להחדרת המודעות מפני הסכנות בקרב הציבור.
התקווה הגדולה בעולם הרפואה היתה לגלות שנגיף הקורונה מגלה תלות במידה רבה בעונות השנה בדומה לנגיפים אחרים (כמו שפעת). אלא שתקווה זו נגוזה לכאורה בימים האחרונים.
חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד מצאו, כי לטמפרטורות קיץ חמות יותר אין השפעה מכרעת באשר לשיעורי ההעברה החדשים של וירוס הקורונה.
במחקר המדובר, נותחו מקרים שדווחו מדי יום של תופעות SARS-CoV-2 (תת נגיף הגורם להופעת COVID 19) ברחבי ארצות הברית למשך פרק זמן של חודשיים. החוקרים השתמשו במודלים של רגרסיה בינומית שלילית כדי לבדוק אם טמפרטורה מקסימלית יומית, משקעים ומדד האור האולטרה סגול מקרני השמש קשורים להידבקות בנגיף. לצורך כך ערכו החוקרים ניתוחי רגישות במשך 3 ימים, 7 ימים ו -9 ימים כדי להעריך פיגורי הולכה.
החוקרים מצאו כי אמנם קיימת ירידה בשיעור ההדבקה בחום העולה על 11 מעלות, אך מנקודה זו ואילך איך למזג אוויר כל השפעה על שיעור ההדבקה. בדיקה נוספת מול 5 מצבי מזג אוויר שונים, מצאה כי שיעור ההדבקה בעת שהיו 6 מעלות היה כפול ממתי שהיה 11 מעלות.
מנתוני המעבדה עולה עוד, כי SARS-CoV-2 שורד לתקופה קצרה יותר בטמפרטורות גבוהות. עם זאת, השפעת הטמפרטורה על שיעור ההדבקה מהנגיף בעולם האמיתי אינה ברורה כיום.
החוקרים לא שללו את האפשרות כי מזג אוויר קיצי, עם אור השמש המוגבר שלו, יכול להשפיע גם על שיעור ההדבקה בשטח.
