הראשון לציון הרב הראשי לישראל הגר״י יוסף בהנחיות הלכתיות להתפתחות נגיף הקורונה ולתשעה באב: "בימים אלו ובעווה״ר מתפתח החשש מהסתעפות של נגיף הקורונה המסכן רח״ל אנשים ונשים בעלי מחלות רקע ואף אלו שהתחסנו והחלימו, ויש בזה חשש של פיקוח נפש ועל פי תורת ישראל. חובה עלינו להישמר ולעשות כל אשר לאל ידינו למנוע את הסכנה. והנה במקום פיקוח נפש אין לנו להמתין להוראות של רשות זו או אחרת ויש לנו להקדים ולילך כפי הוראת ההלכה. תורתנו היא תורת חיים, ומצווה אותנו ונשמרתם מאד לנפשותיכם".
"וכבר כתבו התוספות (ב"ק כג.) "יותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק", ובודאי שבכלל האיסור להזיק את חבירו, גם החובה למנוע מצב העלול להדביק את חבירו במחלה ח"ו. הגאון רבי עקיבא איגר זצ״ל פירסם קריאה בתקופה בה השתוללה הכולי-רע באירופה וכתב שם: "כבר הזהרתי פעמים הרבה אזהרה אחר אזהרה שיהיו הנהגתם… כפי אשר סידרו, ואשר שפטו הרופאים… ולא יעברו על דבריהם". לכן ההנחיה ההלכתית היא להקדים ולמנוע את הסכנה ולהישמר שלא להידבק ולא להדביק אחרים כפי הוראת גדולי הרופאים והמומחים, והזריז נשכר".
אשר על כן יש לשמור את הנחיות הרופאים וכדלהלן:
▪ חובה על כל מי שנמנע מלהתחסן עד כה להזדרז ולהתחסן תיכף ומיד וגם בני הנוער אשר נפתחה בפניהם האפשרות להתחסן חובה עליהם להזדרז ולהתחסן ללא דיחוי.
▪ אותם החייבים בבידוד ישמרו בתוקף על הכללים ולא יהינו לסכן אחרים וחובה עליהם שלא לבוא במגע עם אנשים עד שיוסר חשש ההידבקות.
▪ בימים אלה ובפרט לאחר תשעה באב יש להימנע מלהתקהל באירועים ובפרט באירועי שמחה ככל האפשר ולהקפיד שיהיו מחוסנים ומחלימים כדי לצמצם ככל האפשר את קצב ההדבקה.
הנחיות לתשעה באב:
▪ כל איש ואשה יתפללו בסמוך לביתם, עד אשר יעבור זעם וירחמו מן השמים.
▪ בתי כנסת גדולים לא יקיימו תפילות עם ציבור גדול אלא יחלקו את ציבור המתפללים באופן שתימנע הדבקה.
▪ יש להעדיף היכן שיש מקום מצומצם וסכנת הידבקות וציבור שאינו מחוסן לארגן מנינים בשטח פתוח ומוגדר אם אפשרי הדבר, לדאוג להצללה ולאויר טוב, ושלא תהא השמש קופחת על ראש המתפללים, ולסדר הכל ככל האפשר שיהיה מקום נוח נקי ומסודר להתפלל שם, לדאוג לכסאות, לסידורים וכדומה.
▪ בזמן תפילות תשעה באב ואמירת הקינות ובכדי לא להשתהות הרבה זמן עם ציבור, יש לקצר בקינות בליל וביום תשעה באב ולא להאריך בהם, והזריז נשכר, ויאמר לקוצרים ה' עמכם.
▪ דברים האסורים משום סכנה – למדונו חז"ל שיש להיזהר בימי בין המצרים מכל דבר סכנה, מפני שהימים הללו מועדים לפורענות. ולכן בשנה זו יש להיזהר ביתר שאת בכל הדברים האסורים משום חשש סכנה.
▪ רחיצה – יש להקל בשנה זו לבעלי תסמינים להתרחץ במים קרים אף לאותם שנהגו להחמיר בכך ביתר השנים.
▪ תענית- לאחר התייעצות עם רופאים בכירים לעניין החייבים והפטורים מהתענית יש לנהוג כדלקמן:
- חולה קורונה מאומת הסובל מתסמינים, פטור מהתענית. ויאכל רק דברים הנצרכים.
- חולה מאומת שאינו סובל מתסמינים, חייב בתענית, אלא אם כן הרופא אמר לו שיאכל כדי שלא יבוא לידי חולי, שבמקרה זה יאכל וישתה לשיעורים כביום הכיפורים. ואם הרופא אמר לו שהוא בגדר חולה, אזי יאכל וישתה כרגיל.
- הנמצא בבידוד חייב בתענית.
- חולה שסבל מדלקת ריאות חמורה וכדומה, או שהיה מורדם ומונשם וכעת הבריא, צריך להיוועץ עם הרופא האם יכול לצום.
- אדם שבאמצע התענית מופיעים אצלו תסמיני הנגיף, כחום גבוה, שיעול, איבוד חוש הטעם והריח, יפסיק את התענית.
▪ רחיצה וסיכה- מותר לחטא את הידיים במים וסבון או באלכוג'ל וכדומה, כל שמתכוון לנקיות.
▪ אמירת איכה וקינות – יש לקיים מניינים קטנים ולהקפיד על הנחיות משרד הבריאות.
▪ מנהגי אבלות – אף מי שפטור מהתענית חייב לשמור את שאר הלכות ומנהגי האבלות כבכל שנה.
▪ קריאת תהילים – מי שאינו יכול ללמוד בדברים המותרים, יכול להקל ולקרוא תהילים דרך תפילה ובקשה.
"ויהי רצון שהקב"ה יחיש לגאולינו ויבנה לנו את בית מקדשנו ותפארתנו. וישלח ארוכה ומרפא לכל עמו בית ישראל. ובימינו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח. אמן", חותם הגר"רי יוסף.
