בפרשתנו נאמר "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".
רבי לוי יצחק מברדיטשוב, "סנגורם של ישראל", כאשר שמע על גדולתו וצדקותו של רבי שמעלקא מניקלשבורג, גמר אומר לנסוע אליו וכך עשה!
עברה תקופה, וכאשר הוא שב לביתו שאל אותו חותנו – "מה למדת שם?"
"למדתי שיש בורא לעולם", ענה.
קרא חותנו למשרתת שבביתו ושאל אותה, "האם את יודעת שיש בורא לעולם?"
"ודאי", השיבה המשרתת.
הסתכל השווער על החתן במבט שכולו אומר תמיהה,
אמר הצדיק לחותנו "היא אומרת, אבל אני יודע".
• • •
נחזור לפסוק איתו פתחנו. כוונת הפסוק במילים "וידעת היום" אינה רק ציור השכל שאינו בא לידי ביטוי במעשה, אלא בצרוף הלב "והשבות אל לבבך", שהוא גילוי הרצון שבלב המתחבר אל עומק השכל בגילוי ייחודו של ה' גם בארץ (לשון רצון), "כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".
והיא, היא הידיעה במציאות ה' וגילויו בשמים ובארץ כאחד. ולכן נאמר בפסוק שאחריו "ושמרת את חוקיו ואת משפטיו וכו'..", ולזה התכוון הצדיק באומרו "ואני יודע". (בדעת, שהיא המחברת שמים וארץ).
במסגרת הטיפול אני נתקל לא פעם באנשים שזו הנקודה שחסרה להם. אדם כזה צריך לעבוד להשיב אל הלב את נקודת "שכל-הנפש", ובזה לחבר "שמים וארץ". לעבוד על זה שבכל מעשיו ובכל אשר יפנה יתגלו מחשבותיו, דיבורו ומעשיו מכֹח הנקודה האלוקית שבקרבו ובזה יהיו כל ביטויי חייו לשם שמים וירווח לו. שבת שלום ומבורך!
