ועדת הבריאות התכנסה הבוקר (ג') לדיון מיוחד על מתן חיסון הקורונה לילדים בגילאים 11-5, זאת בהמשך להחלטת משרד הבריאות לאשר את מבצע החיסונים. לדיון הוזמנו ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, ונציגי ההסתדרות הרפואית, קופות החולים, ארגוני הורים ועוד.
יו"ר הוועדה סילמן, אמרה טרם הדיון: "עם מתן האישור הרשמי לחיסון ילדים, הוועדה תבקש לשמוע את עמדת כלל גורמי המקצוע ולקבל תמונה מלאה על היערכות המערכת על כל רבדיה לקראת פתיחת מבצע החיסונים בשבוע הבא. נעשה כל שניתן כדי לפרוס את כל המידע, התהיות והחששות, ונהיה כאן עבור ציבור ההורים וכמובן הילדים עצמם".
ד"ר אלרעי פרייס, הציגה נתונים מהם עולה כי חלה עלייה באחוז הילדים בקרב חולי הקורונה. עוד עולה כי רוב התחלואה החריפה בילדים היא א-סימפטומטית או קלה. "בגל האחרון רואים שבעצם אחוז הילדים מבין כלל המאומתים עולה לחמישים עד שישים אחוז", אמרה אלרעי פרייס. "אחוז הילדים בגיל 11-5 תופס 35%. עד עכשיו היו 206 ילדים במצב קשה וקריטי ו-11 נפטרים. כולם עם מחלות רקע".
עוד אמרה אלרעי פרייס כי "המטרה שלנו היא להראות את הנתונים בצורה הכי שקופה וגלויה לציבור ההורים כדי להגיד- אלה הסיכונים מהמחלה ואלה הסיכונים מהחיסון, ועכשיו כל הורה צריך לעשות את הבחירה שלו", הוסיפה.
בהמשך, התייחסה ד"ר אלרעי פרייס לתופעות הפוסט קורונה אצל ילדים שהחלימו ודיווחה כי עד כה דווח בסה"כ על 277 מקרים. 195 מקרים נחקרו עד כה, מתוכם 99 היו בגילאי 5-11. "הדבר העיקרי זה הסיבוכים אחרי מחלה חריפה. רוב הילדים עוברים בצורה קלה", אמרה.
"הסיבוך הראשון הוא PIMS – דלקת רב מערכתית, לרוב אצת ילדים בריאים, שיכול להיות שחוו את המחלה הראשונה שלהם בצורה אסימפטומטית או קלה. היא מופיעה כדלקת רב מערכתית. בהתחלה התופעה לא היתה מחייבת דיווח. כשראינו בגל הרביעי שיש ויותר דיווחים מהשטח, איגוד רופאי הילדים הרים את הדגל. הוצאנו הנחיה לבתי החולים לדווח על כל המקרים", ציינה והוסיפה כי "בשני מקרים ילדים נפטרו, לאחר שהתייצבו עם דלקת רב מערכתית סוערת מספר שבועות לאחר החלמה מקורונה".
"ניכרת עלייה במספר מחלימי הקורונה הסובלים מסיבוכים ארוכי טווח מחקר עוקבה תצפיתי אשר פורסם בתחילת יוני 2021, ואשר טרם עבר בקרת עמיתים, כלל 4,678 ילדים בבריטניה והראה כי 4.6% מהילדים המחלימים מקורונה סובלים מתסמינים בלתי ספציפיים הנמשכים יותר מארבעה שבועות לאחר המחלה החריפה", אמרה פרייס. "1 ל-3,000 ילדים שחלו בישראל, יהיה להם PIMS. בסוף אפשר ביחד, ההורה יצטרך לקבל את ההחלטה שלו", קבעה.
עוד אמרה כי משרד הבריאות ערך סקר בקרב הורים שילדיהם חלו בקורונה, ממנו עלה כי אצל ילדים שהמחלה החריפה לא כללה תסמינים התגלה קושי בפעילות גופנית, ריכוז שינה וכאבי שרירים אחרי חודשים. "בדקו את התופעות הממושכות אחרי המחלה: בגילאי 12-18 זה היה 4.6%.", הציגה אלרעי פרייס.
ד"ר אלרעי פרייס דחתה את הטענות כי משרד הבריאות יפעיל לחץ ויכפה על הורים לחסן את ילדיהם. "יש פייק ניוז שמשרד הבריאות יכריח. מעולם לא נאמר שמשרד הבריאות יכריח. במדינת ישראל מהתחלה נאמר שהתו הירוק נועד לצמצם תחלואה. אנו לא מחייבים חיסונים".
"מתחילת המבצע עלה רעיון, כשהיה סגר ובתי מלון לא פעלו, שהנה, למחוסנים מבוגרים נעשה בתי מלון ומשרד הבריאות התנגד כי זה לא מוסרי. אני לא רוצה שאנשים יתחסנו בכפייה", הוסיפה. "אנו מאפשרים פריסה גאוגרפית מלאה של בדיקות. אני מבינה שאם יש תו ירוק, יש משמעות לגבי החיסון אבל זה לא כפייה".
מיד לאחר מכן הציגה אלרעי פרייס את נתוני החיסון של חברת פייזר בארצות הברית מהם עולה כי מחוסנים מוגנים ב-95% מפני מחלה. "מי שמחוסן מוגן פי 20 ממי שלא", קבעה.
יו"ר הוועדה, ח"כ עידית סילמן, אמרה: "גם כשמתחילים לחסן, לוקחים חמישה שבועות להגיע למוגנות. מדובר בתקופת זמן שהובילה אותנו בגל האחרון מ-600 ל-6,000 מאומתים ביום, כך שגם אם אנחנו מחסנים תוך כדי גל עדיין ייקח זמן עד להגנה מלאה. מקדם ההדבקה של הנגיף הראשוני הגיע עד כדי 2.3 , של הדלתא כבר הגיע ל-5.8 – מקדמי ההדבקה גדלים מווריאנט אחד לאחר וגם את זה יש לקחת בחשבון".
ד"ר בועז לב, ראש הצוות לטיפול במגפות ומשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הציג את נימוקיו למתן החיסון: "הולכים להדגיש בפני ההורים שיש להם זכות להחליט לגבי החיסון – ההחלטה היא בעקרון של האפטורופוס של הילד. מי שבא להתחסן הוא רוצה להתחסן. אם לא היה רוצה, לא היה מגיע. אנו מנסים להביא את ההמלצה לציבור. אנו ממליצים ואתם תחליטו".
