האירוע החמור שהתרחש בסוף השבוע על גבול רצועת עזה במהלך הפרות הסדר הפלסטיניות מול החיילים ופציעתו האנושה של לוחם מג"ב, בעת שמחבל עזתי, שעל פי הדיווחים משתייך לארגון הטרור חמאס, ירה בו מטווח אפס דרך חרך צר בחומה – נתנו חיזוק מוראלי חזק למפגינים ברצועה.
מעל לשנה שלא הייתה שום הפגנה על הגדר, ואם היה מי שחשב שלאחר מבצע שומר החומות הנה תשוב לה ההרתעה ונזכה לחודשים שלמים של שקט, או כדברי מי שהיה חבר הקבינט דאז, השר לשעבר צחי הנגבי, שאמר כי המבצע היה כל כך מוצלח עד כדי כך ש"לא נראה את החמאס מרים את הראש מעל המים לפחות 15 שנה", אז החמאס הגיע לגדר כדי להעלות אותו על טעותו.
מי לא זוכר את בליץ התדרוכים על המבצע הכביר של תקיפת מנהרות הטרור ועל "התרגיל" שלא הצליח להכניס לתוכם את המחבלים ולמוטט עליהם, ההתפארות בחיסול הבכירים, תקיפת בורות השיגור ועוד.
שלושה חודשים עברו מאז בסך הכל, וכעת נראה שאפקט ההרתעה נשחק לרמת האפס. אומנם הניסיון הישראלי לקשור בין המצור על הרצועה לבין מצב השבויים והנעדרים הוא יפה, אך מאידך עצם ההתקדמות במגעים להעברת הכסף הקטארי לרצועה מבלי להתנות את העברתו בביטול ההפגנות על הגדר היא טעות חמורה.
על פי כל הסימנים שהיו בשטח, הנפיצות הייתה מלכתחילה כתובה על הקיר ומשום מה באוגדת עזה לא נערכו כיאות. חמאס שתכנן בקפידה את האירועים שלט בהם ביד רמה, והניסיון לחטיפת כלי הנשק שלא צלח והירי לעבר לוחם מג"ב בראל בן ניצה לרפו"ש, הצטלמו רע מאוד.
חוסר התגובה מצד החיילים מחד, והתקרבות המפגינים עד הגדר עצמה יחד עם השלכת מטעני החבלה מעבר לגדר לכיוון החיילים הייתה מתכון בטוח לאירועים חמורים.
כבר כעת מתרבים הסימנים כי הייתה זו רק אחת משרשרת אירועים יזומים מצד ארגוני הטרור ברצועה שכל תכליתם היא אחת, הסרת המצור מהרצועה והחזרת המצב בהעברת הסחורות במעברים בדומה למה שהיה ערב מבצע 'שומר החומות'.
ראש הממשלה נפתלי בנט, שהתייחס לאירועים במהלך ישיבת הממשלה אמש (א') אמר כי "צה"ל הגיב במהלך הלילה בתקיפה רחבה למדי ברצועה. בשבוע שעבר קיימתי הערכה באוגדת עזה עם הרמטכ"ל ושר הביטחון. צה"ל, פיקוד דרום ואוגדת עזה ערוכים ומוכנים לכל תרחיש".
הוא התייחס גם לביקורו הצפוי בארצות הברית, שעוד נתייחס לכך בהמשך, והסביר כי הנושא האיראני יעמוד במרכזו. "אנחנו נוסעים במתכונת מצומצמת בגלל הקורונה, אבל תזמון הביקור חשוב מאוד כי אנחנו בנקודה קריטית ביחס לאיראן, שמתקדמת בהעשרת אורנים במהירות וכבר קיצרה משמעותית את פרק הזמן הדרוש לצבירת החומר לפצצה גרעינית אחת. ירשנו מצב לא פשוט, איראן מתנהגת בצורה בריונית ואגרסיבית בכל האזור. אומר לנשיא ביידן שזה הזמן לבלום את האיראנים, לא לתת להם חבל הצלה באמצעות כניסה להסכם גרעין שכבר פג התוקף שלו, והוא לא רלוונטי, נציג גם תכנית סדורה שבנינו בחודשיים האחרונים לבלימת האיראנים גם במימד הגרעיני וגם במימד התוקפנות האזורית".
אולם לא רק אנחנו לבד בסיפור. גורמים מצריים העבירו אמש (א') בשעות הערב מסר לארגון חמאס כי הם מאוכזבים מאופן האירוע על הגדר, וכועסים על הסירוב של חמאס להרחיק מהגדר את האירוע לתוך הרצועה.
המצרים אף הודיעו על סגירת מעבר רפיח הן למעבר רגיל והן למעבר סחורות. חמאס בתגובה כעס על ההחלטה ונתן אישור לפלגים להפריח בלוני נפץ מהרצועה, וכך כמעט בחצות ליל, רבו הדיווחים על הפרחות לעבר ישראל.
כארז בלבנון
גם הגזרה הלבנונית לא שקטה, ושוב היה זה קולו של נסראללה שבקע ממעמקי הבונקר אי שם בלבנון, מאז ימי מלחמת לבנון השניה, כשהפעם התייחס לסכסוך בגבול הימי שעדיין נמצא במחלוקת עם ישראל ואמר: "אני מציע לממשלת לבנון – יש לנו חברות איראניות שיש להן את היכולת והאומץ לקדוח ולהוציא את הנפט והגז. החברות האלה לא מפחדות מהפצצות ישראליות".
כזכור עיקר המחלוקת נובע על מציאת מאגרי גז שעל פי ההערכות יוכלו לחסוך למשק הלבנוני כ-5 מיליארד שקל, שבמצבה הנוכחי בהחלט יכול לסייע, למדינה הנמצאת במשבר קשה.
נסראללה התייחס בנאומו גם למשבר הדלק ואמר: "ספינה אחת כבר בים, ואני אומר שהספינה השנייה תצא בתוך ימים ואחריה יבואו עוד. אני לא מנהל חברה מסחרית אבל אנחנו רוצים להקל את הסבל ולעזור".
רצף האירועים יחד עם הדיווחים מסוריה על תקיפה של ישראל לטענתם, כשהפעם נעשתה משמי לבנון, העלה את חמתם של גורמים רבים באזור, ואם נצרף לכך את דבר נסיעתו של ראש הממשלה בנט לארה"ב לפגישה עם הנשיא ביידן והאינטרסים האמריקאים באזורנו ברצון לראות אפס תקלות מול איראן מתוך מחשבה שהדבר עלול לסייע במו"מ על הגרעין, אין זה מבשר טוב, במיוחד לראש ממשלה שטרי בהיבט המדיני.
מצב בלתי נסבל
על פי ההערכות, הימים הקרובים לא הולכים להיות קלים, ואפילו עלולה להגיע עד לכדי מערכה מחודשת של ממש, במיוחד לאור העובדה כי ישראל הכילה רקטה אחת ששוגרה לאור יום לעבר העיר שדרות בפעם הראשונה מאז מבצע 'שומר החומות', וממשיך באירועים על הגדר, דרך המשך שיגור בלוני הנפץ והתבערה והמשך הצעדות ההמוניות.
ישנו אדם אחד שלצערנו הוא השולט כרגע בשטח, והוא זה אשר מתווה את הדרך והסיכונים שלוקחת על עצמה ארגון הטרור חמאס, ושמו הוא יחיא סינוואר.
מחד הוא אינו מרוצה בעליל מההסכם ההולך ומתגבש בין קטאר האו"ם וישראל על הכסף הקטארי, וצורת העברת הכסף מבלי שלכאורה לחמאס תהיה יד בו (למה לכאורה? כי הניסיון אומר שבסופו של דבר אם צורת התשלום יהפוך לכרטיסים חמאס יגזור מכך קופון בסוף), מאידך את הישראלים הוא הרי מכיר היטב, במיוחד אחרי שנים מרובות בכלא הישראלי, כך שהוא מכיר היטב את הפוליטיקה המקומית ומבין היטב את המשמעות של ממשלה בראשותו של בנט הנתמכת על ידי מנסור עבאס בכל הנוגע למהלך צבאי בעזה או אפילו בלבנון, כך שאין ספק שהדבר ימונף לטובתו במידת האפשר.
ואם נראה לכם שהדבר אמור לעניין כרגע רק את תושבי הדרום, יהיה זה מספיק אם תיזכרו עד להיכן הגיעו האזעקות בסיבוב האחרון ומה רמת קצב האש שנורתה מהרצועה לעבר ישראל.
