שורת גורמים ביטחוניים ומדיניים ישראליים בכירים ביקרה בשנים האחרונות בסעודיה – כך ניתן לפרסם כעת, לאור המאמץ האמריקני הנוכחי לקרב בין המדינות. כך חושף הבוקר (ראשון) לראשונה, הפרשן הצבאי של "ישראל היום", יואב לימור.
ביקורי הישראלים בריאד מתקיימים כבר יותר מעשור. מדובר בביקורים חשאיים, שלמעט אחד מעולם לא ניתן להם פומבי. החריג היחיד היה ביקורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, בנובמבר 2020 בעיר ניאום שלחופי הים האדום, שם נפגש עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. בפגישה השתתף גם מזכיר המדינה האמריקני דאז מייק פומפאו. נתניהו יצא לפגישה הזאת במטוס פרטי, שנחכר במיוחד. גם רוב הטיסות האחרות של בכירים ישראלים לממלכה בוצעו במטוסים פרטיים.
מי שארגן אז את הפגישה מהצד הישראלי, ונלווה אליה כמובן, היה ראש המוסד הקודם יוסי כהן. כהן הוא לא ראש המוסד היחיד שביקר בסעודיה; גם שני קודמיו, מאיר דגן ותמיר פרדו, ביקרו בריאד. מפגשים נערכו גם בדרגים נמוכים יותר במוסד, בהובלת ראשי אגף "תבל" – האגף במשרד שאחראי ליחסים הבינלאומיים הן עם מדינות שלישראל יש עימן יחסים דיפלומטיים, ובעיקר עם מדינות שהיחסים עימן מתנהלים בחשאי, דוגמת סעודיה.
גם בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון ביקרו בעשור האחרון בסעודיה. הראשון והבולט שבהם היה בני גנץ, שביקר בסעודיה בתקופה שבה כיהן כרמטכ"ל. מפגשים עם הסעודים נערכו גם בדרגים אחרים ובמקומות אחרים, בהשתתפות כמה אלופים, וכן גורמים שונים ממשרד הביטחון. בריאד ביקרו גם כמה ראשי המועצה לביטחון לאומי, ובהם כהן ומאיר בן־שבת. נציגי המל"ל קיימו מפגשים עם בכירים סעודים גם במדינות שלישיות, בעיקר במפרץ ובאירופה.
המפגשים האלה נועדו להדק את התיאום הביטחוני בין המדינות, שמתמודדות עם שורה ארוכה של איומים משותפים, ובראשם איראן. סעודיה מותקפת בתדירות גבוהה בידי שלוחיה של איראן – החות'ים בתימן – בעיקר באמצעות טילים בליסטיים, ולאחרונה גם במל"טים ובטילי שיוט. איראן גם היתה אחראית ישירות למתקפת המל"טים בספטמבר 2019 על מתקני חברת הנפט הסעודית אראמקו, שספגה נזקים פיזיים וכלכליים כבדים.
באמצע העשור הקודם, סייעה ישראל לסעודיה להיערך ולהתמודד טוב יותר עם האתגרים שנשקפו מצידו של ארגון דאעש, שאיים על יציבות המשטרים הסוניים בכל האזור. סעודיה לא היתה המדינה היחידה באזור שלא קיימה יחסים עם ישראל ונהנתה מסיוע כזה: פרסומים שונים חשפו כי ישראל ניהלה קשרים אינטנסיביים עם איחוד האמירויות ועם בחריין קודם לחתימת "הסכמי אברהם", וכן עם שורה של מדינות אחרות שבחרו להישאר מחוץ להסכמים, ובראשן קטאר ועומאן.
החיסול – והתפנית
המאמץ הישראלי לסייע לסעודיה נשען בחלקו גם על היתרון הטכנולוגי של ישראל. על פי פרסומים שונים, כהן, כראש המוסד, פתח את הדלת לחברת NSO, שמכרה לסעודים את תוכנת הריגול שלה, פגסוס. בהמשך רכשה סעודיה יכולות סייבר גם מחברות ישראליות נוספות, חלקן במישרין וחלקן באמצעות חוזי־משנה עם חברות זרות.
השימוש בטכנולוגיות של NSO עלה לכותרות לאחר חיסולו של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י, שנרצח בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב־2018. שורה של פרסומים קשרה את המעקב אחר העיתונאי עם תוכנת פגסוס – טענה שחברת NSO הכחישה בעקביות. גם ישראל הואשמה כי עודדה מכירה של טכנולוגיות למשטרים לא דמוקרטיים, שעשו בהן שימוש למעקב אחר מתנגדים פוליטיים, פעילי זכויות אדם ועיתונאים. לאחר גל נוסף של פרסומים בשנה שעברה הקשיחה מאוד ישראל את תנאי מכירת טכנולוגיות הסייבר ההתקפי, לרבות לסעודיה. NSO הפסיקה את מכירותיה במדינה עוד קודם לכן.
מאמץ להידוק הציר
חיסולו של ח'אשוקג'י מעיב גם כיום על היחסים שבין ממשל ביידן לבין השלטון בסעודיה, ובעיקר על הקשר עם בן סלמאן – האיש החזק בממלכה. האמריקנים החרימו אותו בפועל, אולם כעת נדמה כי חל שינוי מסוים בגישתם. ייתכן שהשינוי נובע, בין היתר, מרצונה של וושינגטון לחזק את הברית האזורית נגד איראן, לאחר שהמגעים לחתימת הסכם גרעין חדש נקלעו לקיפאון.
נשיא ארה"ב ביידן יבקר בחודש הבא בריאד, בצמוד לביקורו בישראל. בשבוע החולף דיווח העיתונאי ברק רביד באתר "וואלה" על מסע דילוגים אמריקני בין ירושלים לריאד, בניסיון להוביל לפריצת דרך ביחסים בין המדינות. כדי לקדם זאת יידרשו בוושינגטון לרכך את יחסם כלפי בן סלמאן, שהוא דמות המפתח ביחסים עם ישראל. בן סלמאן – שרואה בישראל גורם מייצב באזור – היה שושבין היחסים האלה בשנים האחרונות. בעבר אף נטען כי תמך בהצטרפותה של סעודיה ל"הסכמי אברהם", אולם נבלם בידי הדור הוותיק והשמרני, בראשות אביו, המלך סלמאן.
לישראל יש אינטרס רב בקידום היחסים עם סעודיה. הסיבה העיקרית לכך היא מדינית־ביטחונית – הידוק הציר שמתנגד לאיראן ולבני חסותה ולגורמים רדיקליים אחרים באזור, וכן יצירת מנוף לחץ נוסף על הפלשתינים. סיבה נוספת לכך היא כלכלית – הרצון לקדם עסקאות בין סעודיה העשירה לחברות ישראליות.
בשנים האחרונות נערכו מפגשים רבים, ישירים ועקיפים, בין חברות ישראליות לגורמים סעודים שונים, רשמיים ועסקיים. הסעודים מגלים עניין רב ברכישת יכולות ישראליות, בעיקר בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה והחקלאות. חלק מהמגעים הבשילו או צפויים להבשיל לכדי עסקאות, ובישראל מקווים כי העניין יואץ, אם אכן יצליחו האמריקנים לקדם פריצת דרך משמעותית ביחסים בין המדינות.
