בשנת 2014 עצרה רשות המיסים את יועץ ההשקעות רוני אליאס, בכיר בבנק, שהיה אחראי מטעם בנק UBS בשוויץ על ניהול השקעות לקוחות הבנק הישראלים. במחשביו של אליאס התגלו פרטיהם של מאות ישראלים שהחזיקו כספים לא מדווחים בבנק השוויצרי, והדבר הוביל להגשת עשרות כתבי אישום בגין העלמות מס. בין אלה שהועמדו למשפט, היו דמויות ידועות מאד במשק הישראלי, וביניהן בעלי רשת קליניקה און, משפט שעדיין מתנהל. העיסוק התקשורתי האינטנסיבי בפרשה, גרם למאות ישראלים שהחזיקו כספים לא מדווחים בחו"ל לחרדה רבה, ולרצון לדווח על הכנסותיהם, תוך הימנעות מהליכים פלילים ומקנסות כבדים.
במקביל להתפוצצות הפרשה, פתחה רשות המיסים במבצע לגילוי מרצון שבמסגרתו הבטיחה שכל ישראלי שידווח על כספים בבנקים בשוויץ, וישלם עליהם מס כדין, יימנע מהליך פלילי, והעמדה לדין. במסגרת ההליך נדרשו הפונים להסביר את מקור הכספים, וקיבלו חסינות מפני הליכים פליליים.
את תשלום המס, העבירו אותם נישומים מחשבונותיהם בשוויץ ישירות לבנקים בישראל, תוך שהם מציגים את ההסדר שעליו חתמו מול רשות המיסים. המהלך הביא לגביית מס במאות מיליוני שקלים, ואולי אף יותר.
בימים אלה מתפתחת תופעה דומה, בתחום המטבעות הדיגיטליים, הקריפטו והביטקוין, אך כאן, משום מה, נוהגת המדינה בשלומיאליות מוחלטת, ולמעשה מרתיעה מישראלים מלדווח על הכנסותיהם ממטבעות דיגיטליים.
גם בתחום רווחי הקריפטו והביטקוין, דורשת רשות המיסים דיווח הכנסות מלא, ותשלום מס רווחי הון של 25%. להבדיל מפרשת החשבונות בשוויץ, הפעם רשות המיסים לא מתעמקת במקור הכספים, אלא דורשת את חלקה ברווחים. (הרשות לא נרתעת מלגבות מס גם מכספים שהושגו כחלק מעבירה פלילית – ראו פרשת השר לשעבר הירשנזון).
הדבר יוצר אבסורד חלמאי במיוחד. ישראלי שמעוניין להפקיד רווחים מביטקוין למשל בבנק בישראל, חייב קודם לכן לדווח על כך לרשות המיסים. רשות המיסים מוציאה לו שומה, שיכולה להגיע לעיתים קרובות למיליוני שקלים, אך אז נמנע ממנו לשלם את חובו.
היות ורשות המיסים מוכנה לקבל תשלומים רק בשקלים, ורק מבנקים בישראל, והיות והבנקים בישראל מקשים מאד על הפקדת רווחים ממטבעות קריפטוגרפיים – נקלעים המשקיעים ל'סינדרום הפראייר' – כלומר, הם גם יוצרים לעצמם חוב כבד, נושא ריבית והצמדה מול רשות המיסים, חוב שעלול לגרור נגדם הליכי גביה, וגם, באותה עת, לא מסוגלים לפרוע אותו.
מדוע הבנקים בישראל לא מוכנים לקבל את רווחים מביטקוין, למרות שרשות המיסים הכירה בהם? בשל חשש מסנקציות בינלאומיות קשות, שמהן נכוו הבנקים מספר פעמים בעבר, בשלמם קנסות עתק מצד ממשלת ארה"ב, בשל חשד לסליקת כספים שמקורם בהלבנת הון.
כך מעודדת מדינת ישראל את משקיעי הביטקוין להעלים את הכנסותיהם. מי מאתנו היה רוצה לצאת פראייר? גם להכניס את עצמו לחוב מס, וגם להמשיך לסבול מהסיכון שהבנק בסופו של תהליך ארוך ומתיש, לא יתיר לו להפקיד את הכספים בחשבונו?
פה אנחנו חוזרים לפרשת UBS. כאמור, ברשות המיסים הקפידו עם התפוצצות הפרשה, על מסלול גילוי מרצון. אך בכל הנוגע למטבעות דיגיטליים, ברשות לא מאפשרים מסלול שכזה. יתרה מכך, משרד האוצר, המפקח הן על רשות המיסים והן על הבנקים, לא מכריח את שני הגופים לעבוד במשותף על סידור שיאפשר למי שחפץ בכך לשלם מס אמת על רווחיו.
הפתרון למצב החלמאי, המונע מהמדינה מאות מיליוני שקלים של כספי מיסים –פשוט ביותר. על רשות המיסים לפתוח באופן מיידי בהליך של גילוי מרצון, אשר יאפשר למשקיעי הקריפטו והביטקוין להגיש דיווח אמת על הכנסותיהם ולהימנע מסנקציות פליליות בעתיד. במסגרת פתרון שכזה, ניתן לדרוש ממשקיעים אלה לספק הסבר מפורט על מקור הכספים, שיספק גם את הבנקים, ויבטיח כי אין מדובר בכספים שמקורם בהלבנת הון. במקביל, יורה המפקח על הבנקים כי בדיקת הרשות המיסים תספיק לצורך הפקדת הכספים (או לכל הפחות סכום המס) לחשבון הבנק. בנוסף, תוכל המדינה לערוב לבנקים, ולהבטיח כי תממן כל סנקציה עתידית נגדם במקרה שיתגלה כי רשות המיסים כשלה בבדיקתה. אישור שכזה יאפשר לבנקים להפקיד את הכספים ללא חשש, ולמדינה לגרוף באופן מיידי מאות מיליוני שקלים בשנה.
הכותב הוא עורך הדין גיא סרוסי ממשרד עורכי הדין גיא סרוסי – יו"ר (משותף) וועדת קריפטו ומטבעות דיגיטליים במחוז מרכז בלשכת עורכי הדין
