ביום ראשון בשבוע הבא יפתחו 342 אלף סטודנטים את שנת הלימודים תשפ"ג. נתון זה מהווה עלייה של יותר מ-9% משנת הלימודים תש"פ, , שנת הלימודים האקדמית שהחלה לפני הקורונה (313 אלף סטודנטים). ומשקף את העובדה שישראל היא מהמדינות המשכילות בעולם. ישראל ממוקמת במקום הרביעי בין המדינות המפותחות בשיעור בעלי ההשכלה העל תיכונית והגבוהה עם [49%, אחרי קנדה (61%), אוסטרליה וארה"ב (50% כל אחת). ממוצע ה-OECD עומד על 41% בלבד.
הבעיה היא שלמרות ההשכלה הגבוהה, מיומנויות העבודה של הישראלים לוקות בחסר. בסקר מיומנויות המבוגרים PIAAC של ה-OECD הגיעה ישראל למקום ה-28 מ-34 מדינות באוריינות קריאה, במקום ה-29 (מ-34) במתמטיקה ובמקום ה-24 (מ-29) במיומנויות דיגיטליות, לא נעים בלשון המעטה לאומת סטארט אפ.
תקציב ההשכלה הגבוהה עלה מ-7.5 מיליארד ב-2012 ל-12.3 מיליארד ב-2022, עלייה מכובדת של 67%. אבל בהשוואה בינלאומית, ההוצאה הציבורית להשכלה גבוהה בישראל ירדה מ־1.2% מהתמ"ג ב־2001 ל־0.8% ב־2017. מדובר בירידה של שליש, למרות העלייה העצומה במספר הסטודנטים. באותו הזמן, ממוצע המדינות המפותחות נותר על 1% מהתמ"ג. כתוצאה מכך ישראל התדרדרה למקום ה-21 ב-OECD. יתרה מכך, בתחום ההוצאה לסטודנט ישראל נמצאת במקום ה-31 והנמוך במיוחד.
פרופסור יוסי מקורי, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, התבטא באופן חריג בוועדת החינוך של הכנסת ואמר בתחילת שנה הלימודים כי "הישגי האקדמיה הלאומית בדעיכה ברמה הגלובלית, אם במספר ציטוטים של מאמרים או במספר פרסומים. אם משווים לחברות מערביות שדומות לנו במספר התושבים כמו דנמרק ושוויץ, הנמצאות בעלייה".
יש לציין כי בדרוג שנחאי הנחשב, היו השנתיים האחרונות מצוינות לאוניברסיטאות בארץ, אחרי התדרדרות מתמשכת של כמעט עשר שנים. ב-2021 מוקמו שלושה מוסדות ישראליים בין מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם. ב-2022 הן עלו למקומות 77 (העברית) ו-83 (הטכניון ומכון וייצמן). ההתאוששות נובעת בין היתר מפעילות לשיפור המיקום של ישראל בדירוגים, כמו הכוונת החוקרים לפרסם במגזינים שנבדקים על ידי דירוג שנחאי.
למרות מהפכת המכללות המאפשרת לצעירים רבים מהפריפריה להגיע להשכלה גבוהה. עדיין 69% מהצעירים ביישובים בשני האשכולות החברתיים כלכליים העליונים לומדים לתואר ראשון, לעומת 16.5% בלבד בשני האשכולות התחתונים. 27% מהצעירים המתגוררים ביישובים חזקים (אשכולות 10-9) לומדים מקצועות המובילים בהייטק, לעומת 3.3% באשכולות 2-1. במילים אחרות, הסיכוי של צעיר מהאשכולות הגבוהים ללמוד תואר שמוביל להייטק גבוה פי 9 מחברו מהאשכולות הנמוכים.
אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של המוסדות להשכלה גבוהה הוא מחקרים, תגמולים ופטנטים. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה שבתחום הזה המוסדות הטכנולוגיים מובילים בפער גדול. במקום הראשון נמצא מכון ויצמן, עם הכנסות של 516 מיליון שקל ב־2020. בין היתר מקבל המכון תמלוגים מתרופת הקופקסון של טבע לטרשת נפוצה. במקום השני הטכניון, עם 364 מיליון שקל. במקום השלישי, למרבה ההפתעה, נמצאת אוניברסיטת בר אילן, עם 249 מיליון שקל, ואילו לאוניברסיטה העברית יש הכנסות של שלוש מיליון שקל בלבד.
