מדי שנה בליל הסדר, יש לנו הזדמנות עילאית לחוות יציאת מצרים. הקב"ה מגיע, בכבודו ובעצמו, אליהו הנביא עומד על כל מפתן – מה נותר לנו מלבד לבקש ולהתפלל? יש עניין של הכנת המהות. להיות בהכרה ובמודעות על עניין יציאת מצרים וכך להגיע מוכנים ולאפשר לטוב להציף אותנו.
איך עושים זאת?
לפי התורה, אביב זו התחדשות. אבל אי אפשר להתחדש כשמעיב עלינו צל. מאז חטא עץ הדעת, יש לנו ערבוב של טוב ורע, אז תמיד יש צל שמעיב. צריך פשוט לדעת להתמודד איתו.
כתוב "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה". אם מעמיקים באותיות, במילה שמות יש לנו את האות ש' – של שלום ויתר האותיות הן אותיות של מוות. ת' מרמזת על תיקון. כשאנחנו בשלום עם עצמנו ועם מה שקורה לנו, אנחנו עושים בעצם תיקון ואז אין 'שום מוות'. מוות לא נמצא, אנחנו לא במצרים, לא במיצר, לא בשליטת פרעה – הסטרא אחרא. אך אם אנחנו לא בהכרה של שלום, של חיוביות, אנחנו יכולים לבוא בקלות לתוך מצבים שיצרו את צעדינו, שיצרו על הנפש שלנו ולא יהיה לנו טוב.
מובא במקורות הקבלה כי בכל אדם יש כוח אלוקי, ולא עלינו, כח רע שהתווסף אלינו מעצם חטא עץ הדעת. בעולם הזה, שהוא עולם של תיקון, אנחנו עלולים להיתקל בכוח רע, או באנשים שעושים לנו רע. בין אם זה בזוגיות, בין אם זה בעבודה או יחסי שכנים. כל דבר שקורה לנו, לא קורה סתם. זה סוג של מכת מצרים שנשלחת אליו כדי להרע לנו. ואז כתוב "ויזעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יושיעם". בני ישראל במצרים לא יכלו לסבול יותר את כוח הסטרא אחרא וזעקו אל ה', כך גם אנחנו נפגשים מול כוח רע ומבינים שיש לנו פה שליח להצר לנו, שליח לעשות לנו רע, וחייבים להבין שמאבק לא יעזור. כל עוד לא נתקן מה שאנחנו צריכים, הרע ירדוף אותנו. אם נחליף מקום עבודה כי הבוס הרע לנו, יבוא לנו בוס חדש שירע לנו באותה צורה. אנחנו צריכות להבין מה הוא בא לזמן לי, איזה תיקון. של בניה פנימית? של ביטחון עצמי? של שליטה בכעס?
אין לך תשובה? יש לך קשר ישיר לבורא עולם: תזעקי אליו שייקח ממך את המצרים הזה, את הרע הזה, את הכוח המעיק עלייך, "בבקשה אבא, קח את זה ממני".
בפסח יש חנינה ממצוקות, ממיצר, תנו לעצמכן חנינה בלוח המנטלי שלכן ובואו מוכנות. בדקו היכן יש לכן צל? ממה אתן רוצות להשתחרר? איזו מצוקה מעיבה עליכן? הכינו את הרשימה, תנו אותה לבורא עולם ובקשו ממנו ברחמים, שיזכה אתכן ביציאת מצרים הפרטית שלכן. חג פסח כשר ושמח, מתוך חירות אמיתית
